‏הצגת רשומות עם תוויות תיירות בת קיימא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תיירות בת קיימא. הצג את כל הרשומות

איי סיישל: גן עדן טרופי ותיירות בת קיימא

סיישל הוא ארכיפלג קסום השוכן באוקיינוס ההודי, מול החוף המזרחי של אפריקה. איי סיישל, הידועה ביופי הטבעי המדהים שלה, בחופים הבתוליים ובחיים הימיים המגוונים שלה, היא יעד חלומי למטיילים המחפשים גן עדן טרופי. בואו לצלול לתוך העולם המהפנט של סיישל ולחקור את האטרקציות הייחודיות שלה.

צוללן באיי סיישל

חופים יפים ומים צלולים

איי סיישל מתגאים בכמה מהחופים עוצרי הנשימה בעולם, עם חול לבן אבקתי ומי טורקיז המהפנטים את המבקרים. Anse Source d'Argent, הממוקם באי לה דיג, מדורג לעתים קרובות כאחד החופים היפים בעולם, הכולל סלעי גרניט ציוריים ולגונות רדודות. חוף נוסף שחובה לבקר בו הוא Anse Lazio באי פרסלין, המפורסם ביופיו הבתולי ובאווירה השלווה.

פלאים אקולוגיים

מעבר לחופים המדהימים שלה, איי סיישל היא מקלט לצומח ובעלי חיים ייחודיים. הארכיפלג הוא ביתם של שני אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו: שמורת הטבע Vallée de Mai ו-Aldabra Atoll. Vallée de Mai, הממוקם על האי פראסלין, הוא יער קדמוני הידוע בזכות דקלי קוקו דה מר האנדמיים שלו, הנושאים את הזרעים הגדולים בעולם. אלדאברה אטול, אטול האלמוגים השני בגודלו בעולם, מציע הזדמנויות חסרות תקדים לחובבי חיות בר, עם צבים ענקיים ומערכות אקולוגיות ימיות תוססות.

ארץ הפלאות הימית

עם המגוון הביולוגי הימי העשיר שלה, איי סיישל היא מקלט לחובבי צלילה ושנורקלינג. המים החמים שופעים בשוניות אלמוגים צבעוניות, מהווים בית למגוון מדהים של חיים ימיים. חקר העולם התת-ימי מגלה מגוון של דגים טרופיים, צבי ים, קרניים, ואפילו מדי פעם תצפית על לוויתנים או דולפינים. אתרי צלילה פופולריים כמו Shark Bank, Brissare Rocks והפארק הלאומי Sainte Anne Marine מציעים חוויות תת-מימיות בלתי נשכחות.

היתוך תרבותי

התרבות התוססת של איי סיישל משקפת את ההיסטוריה המגוונת שלה והשפעותיה מאפריקה, אירופה ואסיה. המטבח המקומי הוא פיוז'ן מענג של טעמים, המשלב השפעות צרפתיות, הודיות וקריאוליות. אל תחמיצו את ההזדמנות להתענג על מנות פירות ים מעוררות תיאבון, כמו דגים בגריל עם קארי קוקוס, והתמחויות קריאוליות מסורתיות כמו קארי תמנון ולדוב (קינוח עשוי בננות וחלב קוקוס).

תיירות בת קיימא

איי סיישל מתגאים במחויבותה לשיטות תיירות בת קיימא. הממשלה והקהילות המקומיות עוסקות באופן פעיל ביוזמות להגנה על המערכות האקולוגיות השבריריות ולקידום תיירות ידידותית לסביבה. המבקרים יכולים ליהנות ממגוון פעילויות תיירות אקולוגיות, כגון טיולים בטבע, צפרות וסיורים מודרכים ששמים דגש על שימור הסביבה.

הגעה ולינה

סיישל נגישה בקלות באמצעות טיסות בינלאומיות סדירות לנמל התעופה הבינלאומי של סיישל, הממוקם על האי הראשי מאהה. חברות תעופה רבות מציעות קישורים ליעדים פופולריים ברחבי העולם. הארכיפלג מספק מגוון רחב של מקומות לינה, מאתרי נופש יוקרתיים ווילות פרטיות ועד לבתי הארחה בתקציב נמוך, מה שמבטיח שהות נוחה לכל סוגי המטיילים.

סיכום

איי סיישל קוסמת למטיילים עם נופיה האידיליים, החופים הבתוליים והמגוון הביולוגי העשיר. בין אם אתם מחפשים רגיעה בחופים מבודדים, הרפתקאות תת-מימיות מרגשות או טבילה תרבותית, איי סיישל מציעה חוויה בלתי נשכחת. חבקו את פלאי הטבע של גן העדן הטרופי הזה וצרו זיכרונות לכל החיים בפרוסת גן עדן זו על פני כדור הארץ. מידע נוסף על איי סיישל לאתר סיישל 360

מלון ירוק, בדרך ל ISO-14000

אוכלוסיית התיירים המערבית בעלת האמצעים נאמדת ב-45 מיליון איש. אלה מחפשים את השילוב בין אתרי תיירות ומגורים ידידותיים לסביבה, בעיר וגם בטבע. (www.lib.cet.ac.il)
בשנים שחלפו מאז ועידת ריו, העמיקה המודעות העולמית לנושאים סביבתיים, כולל גם בתעשיית הנסיעות ותיירות. הדבר התבטא ביישום בשטח של העקרונות הנובעים מהמושג "פיתוח בר-קיימא". מעבר לכך, אנשי-העסקים הבינו שהתחשבות בצרכים סביבתיים טומנת בחובה גם הזדמנויות עסקיות. כך הדבר גם לגבי ענף התיירות והמלונאות, כולל חברות תעופה, חברות להשכרת רכב, בתי-מלון, סוכנויות נסיעות, מנהלות אתרים נופש וצרכני התיירות.

שני ארגונים בענף התיירות נטלו את ההובלה בנושא הסביבתי: האחד, Green Globe כדור הארץ הירוק שליד המועצה העולמית לתיירות ונסיעות, הגוף היחיד המוסמך להעניק "תו ירוק" לגורמים בענף. השני, Environmental Hotel Initiative International (המרכז הבינלאומי ליוזמת המלון הסביבתי). אירגון זה, עליו פרש את חסותו הנסיך צ'ארלס מאנגליה, מאגד את בתי-המלון בעולם שהנהיגו פרויקטים "ירוקים". שני ארגונים אלה הכינו הנחיות לאימוץ ממשק סביבתי על-ידי בתי מלון או אתרים תיירותיים, אשר בדומה לISO-14000 , אמור להביא להפחתת זיהום מים, קרקע ואוויר, לחיסכון באנרגיה ומשאבי טבע מתכלים אחרים ולהפחתת הפסולת המצטברת. המסר המרכזי: חסכונות סביבתיים אלה כרוכים גם בחסכונות כלכליים משמעותיים לבעלי העסקים. (www.edu-negev.gov.il)

מלונות צורכים סכום עצום של אנרגיה בכדי לענות על צורכי אורחיהם, מסביב לשעון. אם מלונות ישפרו את ביצועי צריכת האנרגיה בממוצע של 30% לשנה, חשבון החשמל הכולל יחסוך כ- 1.5 $ מיליארד דולר. מצב זה יחסוך קרוב ל 365$ ללילה למשך שנה לכל חדר במלונות המדינה. מלונות ארה"ב מבזבזים קרוב ל - 4 מיליארד דולר על אנרגיה בכל שנה. (www.energystar.gov)

רשתות בתי-המלון הגדולות בעולם, בהן הילטון, אינטרקונטיננטל, הולידיי אין והיאט כבר הצטרפו ל-Green Globe. חברת התעופה השווייצית סוויסאייר מציעה תפריט אורגני בטיסה. חברות התעופה הבריטיות וירג'ין ובריטיש איירוויס אימצו את עקרונות הניהול והשיווק הסביבתי. חברות להשכרת רכב, כמו הרץ או באדג'ט, משכירות גם מכוניות חשמליות, ובמקביל, מצמצמות את השימוש בטפסים ובניירת. לאחרונה, הן החלו לצייד את רכביהן במפות דרכים אלקטרוניות נטולות נייר. סוכנויות נסיעות כמו גראן נורד בפריז ואחרות בגרמניה, ממליצות רק על אתרים ומגורים שקיבלו "תו ירוק", בדרך כלל של מכון מוכר, או תו תקן 14000 ISO. גם הבנקים וחברות הביטוח עוקבים מקרוב אחר היעילות הסביבתית של חברות וארגונים.

משקיעים מעדיפים לעשות עסקים עם חברות שהוכיחו אחריות סביבתית, ועם מפעלים שהנהיגו טכנולוגיות 'נקיות' ובכך מגדילים את סיכוייהם להצליח. ארגוני הצרכנים, ואפילו התקשורת, מודעים לנושא הסביבתי ומתייחסים יותר לאתרי תיירות ידידותיים לסביבה.

למרבה הצער, הגל הירוק בתעשיית התיירות בעולם, עדיין לא הגיע לחופי ארצנו. שום גורם תיירותי, כזה השייך לרשת מלונות בינלאומית, לא אימץ באופן מלא ממשק סביבתי. הסיבה היא שכל מלון ברשתות ענק אלה, רשאי להחליט על כך בעצמו, ובארץ, כנראה שאין עדיין תמריצים לכך. (www.lib.cet.ac.il)

שום בית-מלון כחול-לבן עדיין לא זכה ב"תו ירוק", ואינו מנהיג ממשק סביבתי, אשר יקנה לו זכות לסימון Green Globe, והסמכה ל-ISO 14000.


שני התקנים הנ"ל מתייחסים למכלול הפעילויות במלון, ומחייבים את ההנהלה לפעול לשיפור מתמיד. בשלב הראשון יש לערוך סקר פנימי של המצב הקיים במחלקות השונות במלון, מבחינת היעילות, הרווחיות וההשלכות על הסביבה. על-פי הממצאים, יש לנסח המלצות לשינוי ולשיפור המערכת מבחינה כלכלית וסביבתית גם יחד. שלב חשוב ביותר בתהליך הוא שיתוף העובדים. יש לתת להם הסברים מפורטים על השינוי שעובר המלון ומטרותיו, ולהקשיב להצעות השיפור שלהם. (www.lib.cet.ac.il)

מכירים אתרי "תיירות ירוקים", ברי קיימא שילחו לנו....

ביקורת על האסטרטגיה לפיתוח בר קיימא " וצדק בין דורי "

כיום על פני הגלובוס מדינות רבות הבינו את משמעותו של פיתוח בר קיימא ,sustainable development - הינו פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, זהו פיתוח שיכול להתקיים לאורך זמן רב יותר כיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם.
לאסטרטגיה זו קמו מבקרים שטוענים כי האסטרטגיה של "פיתוח בר קיימא" מתייחסת לאידיאל של "צדק בין דורי" ובעוד התייחסות , לדור הנוכחי דלה מאוד.

טיפול והתייחסות לדור הנוכחי הכוונה, למדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי, התחייבות לטפל בבעיותיהן הנוכחיות הקרטיות, לפני חשיבה על אידיאולוגיות עתידיות .
לאור אי הצדק המשווע הקיים בין מדינות על פני הגלובוס כיום והאדישות הקיימת לגבי הרעיון של קביעת חוקים בינלאומיים לשמירת איכות הסביבה למען הדורות הבאים נראה מעט פגום מיסודו , כאשר לא נעשה שום דבר לעוניים של אנשים החיים כיום בימינו אנו בארצות מתפתחות.
התל"ג השנתי לנפש בכמה ממדינות העולם השלישי שווה בערכו למחיר ארוחה במסעדת יוקרה במדינות המערב .

פערים אדירים:
"על פי דו"ח של פיתוח האנושות לשנת 2002 שפרסם החודש האו"ם, הכנסת המאיון העליון בעולם - כ-60 מיליון בני אדם - שווה לזו של יותר מכ- 5.3 מיליארד בני אדם הנמנים על העשירונים התחתונים. כמו כן, הכנסתם של 25 מיליון האמריקנים העשירים ביותר שווה להכנסתם של 2 מיליארד האנשים העניים ביותר בעולם. האו"ם העריך, כי בשנת 1999, נכסיהם הכוללים של שלושת המיליארדים הגדולים ביותר בעולם עלו על הכנסותיהם השנתיות של 600 מיליון האנשים העניים ביותר. הדו"ח הוסיף שפער ההכנסה בין המדינות העשירות למדינות העניות ביותר באפריקה שמדרום לסהרה התרחב בשנים האחרונות. הוא גם הצביע על ירידה בפער בין מספר מדינות מתפתחות, הכוללות את הודו וסין, למדינות העשירות ביותר.

"את השיטפון בניו-אורלינס אפשר היה למנוע באמצעות השקעה קטנה בביצור החופים והסכרים. ארגון יעיל של פינוי היה משאיר בחיים את מאות הקורבנות של ההוריקן קתרינה. אבל אילו נפלה אותה קתרינה על הונדורס הענייה, היו קורבנות האדם שלה נמנים במאות אלפים." (סבר פלוצקר)


הגדרה שהוצעה ע"י הכלכלן הנורווגי Ger Asheim (1995) היא: "הדרישה שהדור הנוכחי ינהל את מצאי משאבי הטבע שברשותו כך שאיכות החיים הממוצעת הניתנת להשגה בדור הנוכחי תהיה ברת השגה גם בדורות הבאים".שני מאפיינים של הגדרות אלו הן: (1) שוויוניות בין-דורית. (2) שוויוניות תוך-דורית.
כלומר: פיתוח בר קיימא הוא מושג של שוויוניות ולא של יעילות. אולם רצוי, כמובן, שהשוויוניות תהיה ברמת איכות חיים גבוהה ולא נמוכה.

ואילו בעולם של ימינו לא ניראה כי יש שוויוניות. תרבות הצריכה במערב אינה קרובה להיות בת קיימא ואילו במדינות עולם שלישי קשה לדבר על צריכה, אלא על הישרדות. ישנם פערים עצומים בכל תחומי החיים בין המדינות המפותחות למתפתחות. הרעיון של צדק בין דורי הנו חסר משמעות לגבי ארצות מתפתחות , החייבות לטפל בבעיותיהן הנוכחיות לפני שיתפנו לאידיאולוגיות עתידיות .

הבסיס לרעיון זה רעוע גם במערב , לאור אי הצדק המשווע הקיים בין אנשים החיים היום והאדישות הקיימת לגבי תופעה זו .
הרעיון של קביעת חוקים בינלאומיים לשמירת איכות הסביבה למען הדורות הבאים נראה פגום מיסודו , כאשר לא נקבעו חוקים המתייחסים לעוניים של אנשים החיים כיום .

אסטרטגיית פיתוח בת קיימא היא אומנם דבר דחוף. יישום אסטרטגיה זו עולה המון כסף. אינני חושב כי יש לחייב עסקים אשר אולי נלחמים על חייהם ליישם צורת פיתוח זו.
להערכתי הממשלה צריכה להוביל אסטרטגיה זו בראש ובראשונה ע"י חינוך נכון, ע"י דוגמא אישית, חוקים וע"י מענקים לעסקים שמיישמים אסטרטגיה זו.

תרבות מול קידמה:
לצד חשיבות שימור "המגוון הביולוגי" חשיבות שימור "המגוון התרבותי" (שפה, לבוש, מנהגים וכד') הוא חשוב הוא חלק בלתי נפרד מהמושג תיירות בת קיימא.
תיירות בת קיימא "מתנגשת" עם מספר מגמות כלכליות עכשויות אשר אינן תואמות את המונח בר קיימא. מגמות כגון:
מגמתיות של גלובליזציה אשר מובילה לסטנדרניזציה של מוצר והפחתת השפעתם של שוני תרבותי וגיאוגרפיה. מגמה זו מאיימת על המגוון.
צמיחתם של תאגידים בין לאומיים, גם היא מהווה איום פוטנציאלי למושג תיירות בת קיימא.
"במקרה של שני המגמות הנושא המהותי הוא איבוד השליטה המקומית, משהו שלעיתים קרובות נראה כמו אחד העקרונות המנחים של תיירות בת קיימא".

פיתוח תיירות בארצות מתפתחות, לעשות את זה נכון!


הפוטנציאל התיירותי מבחינת התרבות, החברה, הטבע והנוף הגלום בארצות המתפתחות הוא עצום כמקור למשיכת תיירים ופיתוח של תעשיית התיירות העולמית. אם זאת העוני, הסבל, החולי ורמת הבערות גדולה ביותר במדינות מתפתחות וישנו צורך דחוף לשפר מצב זה.
פיתוח תיירות יכולה להוות פתרון מציאותי, מהיר אך גם פגיע ופוגע. השפעותיה החיוביות הרבות של התיירות (במיוחד בתחום הכלכלי) מורגשות בצורה מהירה ע"י האוכלוסייה המקומית בטווח הקצר. באופן אישי, אני תומך נלהב בפיתוח תיירות בארצות מתפתחות בגלל הצורך בפיתוח, למידה ובניית כלכלה שתוביל את ארצם ליציאה מהעוני והתנאים הלא אנושיים בה חייה אוכלוסיה זו.ברור, כי אין להסתמך על תיירות בלבד אלא להשתמש בה כמנוף לפיתוח וגיוון הכלכלה ע"י מעורבות ותכנון ממשלתי.
האסטרטגייה המתאימה והנכונה לטווח ארוך, לפיתוח תיירות במדינות מתפחות אלה היא של פיתוח תיירות בת- קיימא.
תיירות בת קיימא, הינה אסטרטגיה בתכנון ומדיניות של תיירות שמטרתה – לשמור על משאבי התיירות לדורות הבאים, תוך כדי טיפול בשלושה מימדים בהווה.
המימד הכלכלי, הבטחת רווח כלכלי לעסקי התיירות לאורך שנים, בעזרת תכנון, ובקרה, שיווק נכון, ייחודיות, מקוריות ופיתוח מוצרים חדשים.
המימד הסביבתי, יצירת תיירות שתמזער את הנזקים הסביבתיים ע"י: חסכון באנרגיה, מיחזור, שימוש בטכנולוגיה – מימד זה יוצר חיסכון כלכלי בטווח הארוך.
המימד החברתי, החברה חייבת להיות מעורבת בפיתוח ובעסקי התיירות וכך תרוויח לדורות, תקרב בין תרבויות ותתרום לשלום.

רצוי לפתח תיירות במימדים קטנים ולא תיירות המונית, בכדי שיהיה יתרון תחרותי לאיכות ולא לכמות. אני מאמין כי אסטרטגיה זו תשמור את ההשפעות השליליות בגדר של "הרע במיעוטו" ותתרום למדינה יותר מכל תחום אחר כי העובדות והנתונים מראים באופן ממשי את כוחה האמיתי ותרומתה של תעשיית התיירות היכולה להיות מנוף כלכלי אדיר למדינות מתפתחות, אם רק לומדים מטעויות העבר ומפתחים תיירות מתוכננת, מבוקרת, רכה לסביבה לחברה ולתרבות.

לסיום אני קורא למחקרים נוספים בעתיד, היוכלו לסייע בצמצום מגרעותיה של תעשיית התיירות בעולם ולמחקר בשאלה מה הדרך בנכונה לפיתוח תיירות?
לסיום אני קורא למחקרים נוספים בעתיד, היוכלו לסייע בצמצום מגרעותיה של תעשיית התיירות בעולם ולמחקר בשאלה מה הדרך בנכונה לפיתוח תיירות.

ציטוטים ברי קיימא...

ציטוט " מגמה מבטיחה היא תיירות בת קיימא – תיירות ונסיעות מתוך מודעות סביבתית וחברתית , העשויות להגן על נכסים טבעיים תוך ייצור הכנסה מקומית , כמו גם אימוץ של קודי התנהגות התנדבותיים בידי חברות תיירות , עשויים להפחית את ההשלכות הבסיבתיות של השגשוג בתיירות " .
מאמר של ליסה מסטני מתוך ספרם של בראון , ר.לסטר . רנר , מ. הליוויל , ב.( 2000 )

ציטוט " קיימות האשמות רבות כנגד התיירות ביניהן : זיהום חופי ים , פגיעה בנוף , העלאת עליות ומחירים של העבודה , הקרקע , המוצרים וכד' ; פגיעה במסורת ובערכים של האוכלוסייה המקומית ; צפיפות ואובדן הפרטיות ; רעש ; זוהמה ; יצירת מתחים חברתיים ; פשע ; התדרדרות איכות הסביבה ועוד ...יש לקבל את התיירות על שני פניה , על החיוב והשלילה שבה . תיירות עשויה להביא ברכה גדולה , אך עלולה לגרום לבעיות סביבתיות – פיזיות וחברתיות " .
( חוטר 1998 )
ציטוט " מושג בעייתי הוא פיתוח בר – קיימא , המנסה לשלב את שמירת הקיים בסביבה בשיפור איכותי של היבטים שונים בחיי האדם , בבחינת ריצוי כל הגורמים .מושג זה עומד בסתירה להנחה הגורסת , שקדמה כלכלית לעולם כרוכה בפגיעה סביבתית "
פרבולוצקי ,אבי . פולק , גד.( 2000 )

תיירות וסביבה, תיירות בת קיימא!


" ראי אדמה כי היינו בזבזניים עד מאוד" הוא הפתיח בשירו של טשרניחובסקי המתאר בצורה נוגעת ללב את מרבית הפיתוח האנושי בעולם. קל לנו מאוד להזדהות עם הנזקים כאשר מדובר באזורים תעשייתיים עשנים ומזהמים, נוח להזדהות עם הבזבוז שבכריתת יערות, קשה יותר להבחין בבזבוז המשווע כאשר מדובר באתרי תיירות יפיפים שנבנים באתרי טבע ראשוניים במטרה להנעים לנו את עודף הזמן ההולך וגדל בעולמנו המתועש.

מהי תעשיית התיירות?
"תעשיית התיירות הינה אוסף הפרטים, הפירמות והחברות, הארגונים והממשלות העוסקים באספקת צרכיו של התייר" "תעשיית התיירות העולמית נחשבת לענק הכלכלי של המאה ה-21 המהווה אחד מתעשיית הייצוא המרכזיות במרבית המדינות, התורמת באופן ישיר ועקיף לכלכלות העולם ולכלכלות הלאומיות יותר מ-10% מהתוצר, מהשקעות ההון והמיסוי. השפעת הענף ניכרת במדינות רבות כמקור ליצירת תעסוקה , לשיפור התשתיות המקומיות לעידוד ופיתוח תעשיות נלוות אחרות.למרות זאת , תעשיית התיירות היא אחת מהתעשיות הרגישות ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר שהיא מונעת מכח עקרון הביקוש." (רשתי, 2001)

תעשיית שירותים זו אחראית תעשיית התיירות לכ- 12% מהתל"ג העולמי, תעשיית התיירות נסמכת על משאבים טבעיים והיא מונעת בעיקר מאינטרס כלכלי, אך גם חברתי היא תורמת לשלום, לערוב וקירוב תרבויות. תעשיית התיירות העולמית עם הכניסה למילניום השלישי מצביעה על שינוים בהרגלי הנסיעה והעדפות היעדים. מנתוני ארגון התיירות העולמי – WTO בשנת 2000 היו כ- 700 מיליון תיירים בעולם שהוציאו יותר מ- 478 מיליארד דולר. עד שנת 2010 על פי התחזיות מספר התיירים הולך להכפיל את עצמו ולהגיע למספר עצום של כ- 1.5 מיליארד תיירים בשנה.

 "דו"ח בורנטלנד (World commission on Environment and Development, 1987) מגדיר בר קיימא כ: "פיתוח הממלא את צרכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים למלא אף הם אחר צרכיהם". הראשון שעמד על הקשר בין תיירות לסביבה היה קריפנדורף שבשנת 1975 כתב ספר בשם "זוללי הנוף" ועורר את דעת הקהל במרכז אירופה לנזק הסביבתי הגדול שנגרם כתוצאה מהתפתחות בלתי מרוסנת של התיירות. יונגקה (1980) מבחין בין תיירות "רכה" לתיירות "קשה". תיירות "רכה" – תיירות ידידותית לסביבה ומתחשבת בה. תיירות "קשה" – תיירות לא מרוסנת, פותחה ללא פיקוח, פגיעתה בסביבה רעה ולעיתים אינה ניתן לתיקון. במונח "תיירות בת קיימא" החלו להשתמש מסוף שנות ה-80, למרות זאת המונח "תיירות ירוקה" (green tourism) היה נפוץ יותר באותה תקופה. המונח תיירות ירוקה משקף את העניין בנושאים סביבתיים. תיירות ירוקה הייתה מבוססת על צמצום הנזק הסביבתי מתיירות ומיקסום היתרונות הסביבתיים מהתיירות. החל משנות ה-90 המוקדמות המונח "תיירות בת קיימא" נהיה נפוץ יותר. ב- 1987 הוכנס לשימוש המושג "פיתוח בר-קיימא" ע"י הועדה העולמית לתכנון הסביבה שעיקרו: כי על הפיתוח להיות מתון ומבוקר המוותר במודע על ניצול מלא של פוטנציאל המשאבים למען יעדים ארוכי טווח.

1992 – ועידת האו"ם לענייני סביבה ופיתוח עסקה גם בנושא "תיירות בת קיימא". העיסוק בנושא בה כתוצאה מכך שתנועת התיירות הפכה לתיירות המונית המתרכזת בעונות בוערות דבר שיצר לחץ על הסביבה והביא לפתרונות שפגעו בסביבה,
לדוגמא: בעיית האכסון נפתרה ע"י הקמת חניונים – זוהי עיר של קרונות מגורים נגררים המחוברים לרשת חשמל ומים, ניתן להשיג גם מצרכים פשוטים, מסעדות ומקומות בידור, לאחר העונה – האזור מתרוקן. כנ"ל מרינות. בחופי הרחצה צפיפות ופעילות בעונת הקיץ הוקמו בתי מלון ענקיים. באזורי ההרים – עם התפתחות התחבורה התפתח בהם ישוב דליל ומפוזר של פנסיונים ובתי נופש קטנים. ספורט הסקי – גרם לכריתת יערות לצורך בנית מסלולי גלישה, הקמת רכבלים. התוצאה השחתת הנוף הטבעי. ארצות מרכז אירופה התעוררו הראשונות לבעיה. לדברי כרמית פינץ-קדמי, אחראית התכנון במשרד התיירות, מכיוון שתחום התיירות מאגד מרכיבים שונים מכל תחומי החיים - הוא חייב לאמץ את כללי הפיתוח הבר-קיימא.

כאמור "תיירות בת קיימא" זאת אסטרטגיה בתכנון ומדיניות של תיירות שמטרתה – לשמור על משאבי התיירות לדורות הבאים. תוך טיפול בשלושה מימדים:
1. כלכלה – הבטחת רווח כלכלי לעסקי התיירות לאורך שנים, בעזרת תכנון, ובקרה, שיווק נכון, ייחודיות, מקוריות ופיתוח מוצרים חדשים.
2. המימד הסביבתי- "התיירות עושה שימוש במגוון של משאבים טבעיים ובמצבים רבים מוצר הליבה של יעד הוא משאב טבעי כזה או אחר. יחד עם זאת , כמו שתיירות יכולה לספק כלכלה רציונאלית להגנה על אותם משאבים, היא יכולה להוות איום להישרדותם."יצירת תיירות שתמזער את הנזקים הסביבתיים ע"י: חסכון באנרגיה, מיחזור תוך שימוש בטכנולוגיה – מימד זה יוצר חיסכון כלכלי בטווח הארוך.
3. המימד החברתי- החברה חייבת להיות מעורבת בפיתוח ובעסקי התיירות וכך תרוויח לדורות, תקרב בין תרבויות ותתרום לשלום. רצוי לפתח תיירות במימדים קטנים ולא תיירות המונית, בכדי שיהיה יתרון תחרותי לאיכות ולא לכמות. הקונספט המרכזי של תיירות בת קיימא זהו הרעיון של "כושר נשיאה" (carrying capacity) כושר הנשיאה של יעד, אתר או מחוז מתייחס ליכולת לספוג תיירים מבלי לגרום להידרדרותו. כלומר: קיבולת קשורה ליחסי הגומלין בין התייר למשאבי התיירות.הגדרת כושר נשיאה: כמספר מקסימאלי של אנשים היכולים לעשות שימוש ביעד/ אתר מבלי לגרום לשינוי בלתי קביל בסביבה הפיזית ומבלי לגרום לירידה באיכות החוויה של המבקר.כושר נשיאה נשמר על ידי שמירה על כללים:




א. ברמה הפיסית:
1. רמה נאותה של צפיפות.
2. רמה שבה מערכות אקולוגיות נשמרות ללא נזק.
3. שימור של צמחיה ובעלי חיים.
4. רמה נאותה של זיהום אויר , רעש ומים.
5. ניקיון כללי.
6. אטרקטיביות הנוף כולל איכות ואופי העיצוב האדריכלי.
ב. ברמה הכלכלית:
1. רמה של תיירות אשר תספק רמה אופטימאלית של תועלות כלכליות.
2. רמה של תעסוקה בתיירות אשר תתאים לקהילה המקומית.
ג. ברמה החברתית – תרבותית:
1. רמה של פיתוח תיירותי אשר יכולה להיספג ללא גרימת נזק לאורח החיים והפעילות של הקהילה המקומית.
2. רמה של תיירות אשר תאפשר שימור של מונומנטים אומנותיים,תרבותיים, מנהגים, מסורת ואמונה ללא פגיעה בהם.

העקרונות המנחים לפיתוח בר קיימא של המועצה לנסיעות ותיירות, מתבססת על מסמך הצהרת ריו, לסביבה ופיתוח. ומשם לקוחים העקרונות "לפיתוח תיירות בת קיימא"- ע"פ (WTTC) המועצה לנסיעות ותיירות:
נסיעות ותיירות צריכים לעודד אורח חיים בריא ופרודוקטיבי, בהרמוניה עם הטבע.
 נסיעות ותיירות צריכים לתרום לשימור, הגנה ושיקום של המערכת האקולוגית על פני כדה"א.
 על נסיעות ותיירות להתבסס על פיתוח בר קיימא.
 אומות צריכות לפעול לקידום מערכת כלכלית פתוחה שבה מסחר בינלאומי ונסיעות ותיירות יוכלו לקחת חלק על בסיס בר קיימא.
נסיעות ותיירות, שלום, פיתוח וסביבה תלויים אחד בשני.
פרוטקציוניזם במסחר, נסיעות ותיירות צריך להישמר או להשתנות.
 הגנה על הסביבה צריכה להיות חלק אינטגראלי מתהליך פיתוח תיירות.
 נושא פיתוח התיירות צריך להתבצע במעורבות של אזרחים, כאשר הפתרונות צריכים להתבצע ברמה המקומית.
 על מדינות להודיע אחת לשנייה על אסונות טבע שיכולים לפגוע באזורי תיירות או בתיירות עצמה.
 נסיעות ותיירות צריכים ליצור תעסוקה לנשים ואוכלוסיה מקומית (ילידים) למשך הזמן הארוך ביותר שניתן.
על פיתוח תיירות להכיר ולתמוך בדתם, תרבותם ואינטרסים של הילידים.
 תעשיית התיירות מחויבת לכבד את החוקים הבינלאומיים לשמירה על איכות הסביבה.