פיתוח תיירות במדינות מתפתחות, סיכוי או סיכון?

תעשיית התיירות העולמית נחשבת לענק הכלכלי של המאה ה-21!!!

"תעשיית התיירות הינה אוסף הפרטים, הפירמות והחברות, הארגונים והממשלות העוסקים באספקת צרכיו של התייר"

השפעת התיירות ניכרת במדינות רבות כמקור ליצירת תעסוקה , לשיפור התשתיות המקומיות לעידוד ופיתוח תעשיות נלוות אחרות. למרות זאת , תעשיית התיירות היא אחת מהתעשיות הרגישות ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר שהיא מונעת מכח עקרון הביקוש. תעשיית התיירות נסמכת על משאבים טבעיים והיא מונעת בעיקר מאינטרס כלכלי, אך גם חברתי היא תורמת לשלום, לערוב וקירוב תרבויות.

השאלה המרכזית האם פיתוח תעשיית התיירות במדינות מתפתחות יהיה סיכוי או סיכון מבחינת המדינות המתפתחות?

תעשיית התיירות יכולה להיות מנוף כלכלי אדיר למדינות מתפתחות, כיצד?

מספר סיבות - בעד, פיתוח תעשיית התיירות במדינות מתפתחות:
פיתוח תשתיות - בפיתוח תיירות במדינות מתפתחות ישנו צורך בהשקעות והזרמת כספיים רבים ליעדי התיירות הפוטנציאלים לפני בוא התיירים. השקעות אלה בתעשיית התיירות הן חלק מהשפעת התיירות על כלכלת הארץ, האזור או היעד. בתחילה השקעות יסוד בסיסיות אשר מטרתן היא בניית תשתית בסיסית למקומיים ולשימוש התיירים . (תחבורה, מים זורמים, חשמל,תקשורת)

דוגמאות:
1. מונגוליה סובלת מחוסר תשתית תחבורתית כאשר רק 1200 ק"מ של כבישים סלולים, מתוך דרכים באורך כולל של 47,000 ק"מ, האוטובוסים ישנים, והנסיעה איטית, לא נוחה ותקלות טכניות אף הן נפוצות בנסיעות למרחקים ארוכים. מסלולי האוטובוסים מתחילים ומסתיימים באולאן באטור (הבירה), ואין אוטובוסים הנוסעים במערב מונגוליה. מסילת הרכבת של מונגוליה, שאורכה 1750 ק"מ בלבד, נמתחת מצפון לדרום והיא חלק מהמסילה הטראנס-מונגולית המקשרת את סין עם רוסיה.

2. מנתוני Economist Intelligence Unit ,2003 :
עד שנת 97 התיירים שלקחו חלק "במסלול תרבות המאיה" נכנסו לבליז ליום טיול אחד בגלל חוסר בתשתיות תיירותיות (מלונות, וכו), בשנת 97 תרמה ארה"ב 11.4$ מליון לבנק הפיתוח של מרכז אמריקה (IDB ) בכדי לפתח תשתית תיירותית בבליז שתמשוך תיירים ליותר מיום טיול אחד ותפתח את בליז כלכלית. פיתוח התשתיות גרמו למספר דברים: בשנת 96 היה מספר מועט של שייט באזור ( "קרוז") , שהביאו איתם מספר תיריים מצומצם. בסוף שנת 2001 התקינו אמצעים לקליטת הספינות בבליז ואכן משנת 2002 סכום האנשים שהגיע לבליז בשייט עמד על 309,690. לגידול במספר חדרי המלון שעלה מ- 3,708 בשנת 95, ל- 4,463 בשנת 2001. לגידול במקומות התעסוקה בשנים אלו מ-2,107 ל- 2,934.

מכפיל כלכלי והתפתחות הכלכלה - פיתוח תיירות מונע בראש ובראשונה מאינטרסים כלכליים. זאת משום שקל יותר לאמוד אותם, יש זמינות של כמות רבה יותר של מידע ומשום שלדעת ממשלות, הכלכלה היא דרך לספק רווחה וצדק חברתי למספר גדול של תושבים.
הוצאות התיירים ומכפיליהם השונים ביעד , הם למעשה המניעים את כל תעשיית התיירות, כאשר התיירים מגיעים ליעד מסוים הם מתחילים להוציא כסף והמכפיל הכלכלי שהוא הביטוי להשפעות הגומלין המתחוללות מאירוע כלכלי מסויים מתחיל לעבוד. הוצאות אלה גורמים לשרשרת של הוצאה-הכנסה-הוצאה של כסף בכלכלה המקומית. כתוצאה מכך מתחילות כמה תופעות כלכליות.

מכפיל הכנסות – כספם של התיירים מגביר ביקושים למוצרים ושרותים שונים בכלכלה המקומית, אשר גורמים לייצור גדול יותר כאשר הייצור גדל נוצר גידול בכמות המועסקים הישירים בתיירות, כגון: מלונות, מסעדות, מועדוני לילה, מוניות וחנות מזכרות וגידול בענפי משק עקיפים, הספקת סחורות ושרותים שנצרכים על ידי התייר כגון: חקלאות שנדרשת לייצר מזון נוסף לתיירים ולמקומיים שעבדו בחקלאות והיום עובדים בתיירות כפרית - שיפור ברמת החיים של המקומיים.על פי ארגון התיירות העולמי- בשנת 1995 בתי המלון סיפקו 11.3 מיליון משרות בעולם, התיירות אחראית ל-7% מהמשרות בעולם. בנוסף מתחילים לצוץ עסקים קטנים של יזמות עסקית של מקומיים ונשים יוצאות לעבוד וכך גודלת ההכנסה לאותם מקומיים. מלבד הגידול בייצור יתקיימו גידולים גם בשרותים השונים בנקים, ביטוחים, פנאי, תרבות בילוי, כלכלת המדינה תצמצם את אחוזי העוסקים בסקטור הראשוני –חקלאות לשרותים.
כתוצאה מגידול ההוצאות כמות העסקאות במשק יגדלו וכך גם הכנסות הממשלה ממיסים וכך ייוצר הון ממשלתי בעזרתו הממשלה תוכל להשקיע בענף התיירות בשרותים ותשתיות נוספות או תעשה שימוש בכסף לטובת ענף אחר – תעשייה, חינוך,בריאות וכיו"ב.

הכנסת מט"ח למדינה ועלייה בתל"ג - "תיירות בינלאומית היא תעשיית יצוא בלתי ניראה, היא מכניסה מט"ח למדינת היעד" ( Theobald)
על פי ארגון התיירות העולמי- WTO, "תעשיית התיירות היא אחת מ-5 המקורות העיקריים למטבע זר ב-83% מהמדינות ומקור הכנסה עיקרי למטבע זר ב-38% מהמדינות"
דוגמאות -
לפי ארגון הסחר העולמי (WTO ) ענף התיירות בנפאל תורם כ-12% מט"ח ו-3.8% מהתל"ג נכון לשנת 2003.
דוגמא נוספת היא קניה שם הממשלה ייסדה גוף שנקרא KTDC גוף זה היה משקיע במוקדים תיירותיים ועוזר להם להתפתח. הוא היה אחראי על לקיחת הלוואות ולהקים קרנות מתאגידים בינלאומיים כמו: IMF, IFC . בכספים הללו הם פיתחו מקומות כמו: golden beach, mombasa, voi safari lodge ועוד בשנת 1988.

תעשיית התיירות כתעשיית יצוא מול תעשיית הייצוא של תה וקפה בקניה

תיירות בתולית ועידוד תיירות אקולוגית - הסביבה הינה היעד אליו מגיעים התיירים , כל צורה של פיתוח משפיע ופוגע. הסביבה (טבעית או מלאכותית) היא בסיס קיומו של ענף התיירות, וללא התנהגות ומדיניות מתאימה יאבדו מקורות המשיכה של תיירים.
בארצות המתפתחות ישנן משאבי טבע ומקורות משיכה בתוליים לתיירים ובמיוחד לפלח שוק עמיד. לדוגמא- על פי (2004( The Economist Intelligence, - תיירים יפאנים במונגוליה מבזבזים במוצע 126 $ ליום בעוד הממוצע הכללי מוציא 87 $ ליום. על המקורות הללו יש לשמור ע"י אסטרטגיה של "תיירות בת-קיימא" ועידוד לתיירות אקולוגית אשר תמנע את הרס הסביבה (כושר נשיאה) בעלת נפח מספרי קטן, בה התייר מוציא יותר כסף ביעד, הוא עמיד יותר מתיירי תיירות המונית ומשלם מס סביבתי. אסטרטגיה זו צריכה להיות במסגרת ממשלתית. אחד היתרונות בהתפתחות התיירות האקולוגית במדינות אלה הוא שילובם של התושבים המקומיים בפיתוח התיירות באותם מקומות, תוך כדי ניצולו של פיתוח כזה לתועלת הכלכלה המקומית.
לדוגמא – על פי (1995) Burton, על מנת לצמצם את השפעות התיירות על שוניות האלמוגים בבליז, הממשלה חילקה את השוניות לאזורים (zoning ) לשמורות טבע ואכיפת חוקים לגבי פגיעה באלמוגים ובדגה באזורים מסוימים.
דוגמא נוספת פרויקט האנפורנה בנפאל, מעודד הפרויקט פיתוח, תוך הרמוניה עם מאמצי השימור. בעלי הפנסיונים עברו קורסים להתקנת אביזרים סולאריים, עידוד למיחזור והובא נפט כאלטרנטיבה לחטיבת העצים באזור. שיתוף הפעולה מצדה של הקהילה המקומית כלל את שיתופם בניהול הוועדות לאכיפת ההוראות, למשל הטלת קנסות על ציד ועל חטיבת עצים בלתי מבוקרת. כתוצאה מכך חלה האטה משמעותית בקצב דילול היערות. (Burton, 1995 )

קניה היא דוגמה נוספת וטובה להתפתחות התיירות האקולוגית. כבר בתחילת המאה נסעו ציידים לבנים לצוד, ללא הבחנה, חיות בר בקניה כדי לסחור בעורות ובשנהב, תופעה שגרמה להכחדה כמעט מוחלטת של מינים שונים של חיות באפריקה (אולינדו, 1991). רק לחץ בין-לאומי כבד על ממשלת קניה הביא לכך שבתחילת שנות השבעים נאסר לחלוטין הציד בקניה. את משלחות הציד החליפו קבוצות תיירים, בבחינת "Come to shoot in Kenya with Your Camera". ( www.starmed.co.il)

תהליך של למידה והפרטה -במדינות מתפתחות לממשלה חלק קריטי בפיתוח וניהול ההשקעות בתעשיית התיירות.
המדינות המתפתחות התאפיינו מאז סיום מלחמת העולם השנייה ומשנות החמישים והשישים, במהלכן זכו בריבונות עצמאית במסגרת תהליך הדה-קולוניזציה, תהליך שהותיר אותן בלתי מפותחות ועניות. חוסר הפיתוח השאיר רבות ממדינות אלה בעמדת חולשה בתחומים רבים. מיומנות כוח האדם במדינות אלה אינו מפותח ואינו עומד בסטנדרטים הנדרשים של התיירות.
תהליך של למידה צריך להתבצע ע"י שת"פ ובעלות זרה בניהול אתרי תיירות ע"י אירופאים שהם בעלי מיומנות ניסיון ותודעת שרות גבוהה. לאחר תהליך הלמידה של המקומיים תוכל הממשלה להפריט אתרים ונכסי תיירות אלה לטובת המקומיים ולתת לידיים מקומיות לנהל את תעשיית התיירות.
ניהול העסקים וניהול ההשקעות בתיירות ע"י מקומיים תספק תעסוקה לקהילה ולמשפחה ותספק יציבות. הבעלות המקומית תשאיר חלק ניכר מהרווחים בכלכלה המקומית ותגביר את היזמות הפרטית.