‏הצגת רשומות עם תוויות מדינות מתפתחות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדינות מתפתחות. הצג את כל הרשומות

פיתוח תיירות במדינות מתפתחות, סיכוי או סיכון?

תעשיית התיירות העולמית נחשבת לענק הכלכלי של המאה ה-21!!!

"תעשיית התיירות הינה אוסף הפרטים, הפירמות והחברות, הארגונים והממשלות העוסקים באספקת צרכיו של התייר"

השפעת התיירות ניכרת במדינות רבות כמקור ליצירת תעסוקה , לשיפור התשתיות המקומיות לעידוד ופיתוח תעשיות נלוות אחרות. למרות זאת , תעשיית התיירות היא אחת מהתעשיות הרגישות ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר שהיא מונעת מכח עקרון הביקוש. תעשיית התיירות נסמכת על משאבים טבעיים והיא מונעת בעיקר מאינטרס כלכלי, אך גם חברתי היא תורמת לשלום, לערוב וקירוב תרבויות.

השאלה המרכזית האם פיתוח תעשיית התיירות במדינות מתפתחות יהיה סיכוי או סיכון מבחינת המדינות המתפתחות?

תעשיית התיירות יכולה להיות מנוף כלכלי אדיר למדינות מתפתחות, כיצד?

מספר סיבות - בעד, פיתוח תעשיית התיירות במדינות מתפתחות:
פיתוח תשתיות - בפיתוח תיירות במדינות מתפתחות ישנו צורך בהשקעות והזרמת כספיים רבים ליעדי התיירות הפוטנציאלים לפני בוא התיירים. השקעות אלה בתעשיית התיירות הן חלק מהשפעת התיירות על כלכלת הארץ, האזור או היעד. בתחילה השקעות יסוד בסיסיות אשר מטרתן היא בניית תשתית בסיסית למקומיים ולשימוש התיירים . (תחבורה, מים זורמים, חשמל,תקשורת)

דוגמאות:
1. מונגוליה סובלת מחוסר תשתית תחבורתית כאשר רק 1200 ק"מ של כבישים סלולים, מתוך דרכים באורך כולל של 47,000 ק"מ, האוטובוסים ישנים, והנסיעה איטית, לא נוחה ותקלות טכניות אף הן נפוצות בנסיעות למרחקים ארוכים. מסלולי האוטובוסים מתחילים ומסתיימים באולאן באטור (הבירה), ואין אוטובוסים הנוסעים במערב מונגוליה. מסילת הרכבת של מונגוליה, שאורכה 1750 ק"מ בלבד, נמתחת מצפון לדרום והיא חלק מהמסילה הטראנס-מונגולית המקשרת את סין עם רוסיה.

2. מנתוני Economist Intelligence Unit ,2003 :
עד שנת 97 התיירים שלקחו חלק "במסלול תרבות המאיה" נכנסו לבליז ליום טיול אחד בגלל חוסר בתשתיות תיירותיות (מלונות, וכו), בשנת 97 תרמה ארה"ב 11.4$ מליון לבנק הפיתוח של מרכז אמריקה (IDB ) בכדי לפתח תשתית תיירותית בבליז שתמשוך תיירים ליותר מיום טיול אחד ותפתח את בליז כלכלית. פיתוח התשתיות גרמו למספר דברים: בשנת 96 היה מספר מועט של שייט באזור ( "קרוז") , שהביאו איתם מספר תיריים מצומצם. בסוף שנת 2001 התקינו אמצעים לקליטת הספינות בבליז ואכן משנת 2002 סכום האנשים שהגיע לבליז בשייט עמד על 309,690. לגידול במספר חדרי המלון שעלה מ- 3,708 בשנת 95, ל- 4,463 בשנת 2001. לגידול במקומות התעסוקה בשנים אלו מ-2,107 ל- 2,934.

מכפיל כלכלי והתפתחות הכלכלה - פיתוח תיירות מונע בראש ובראשונה מאינטרסים כלכליים. זאת משום שקל יותר לאמוד אותם, יש זמינות של כמות רבה יותר של מידע ומשום שלדעת ממשלות, הכלכלה היא דרך לספק רווחה וצדק חברתי למספר גדול של תושבים.
הוצאות התיירים ומכפיליהם השונים ביעד , הם למעשה המניעים את כל תעשיית התיירות, כאשר התיירים מגיעים ליעד מסוים הם מתחילים להוציא כסף והמכפיל הכלכלי שהוא הביטוי להשפעות הגומלין המתחוללות מאירוע כלכלי מסויים מתחיל לעבוד. הוצאות אלה גורמים לשרשרת של הוצאה-הכנסה-הוצאה של כסף בכלכלה המקומית. כתוצאה מכך מתחילות כמה תופעות כלכליות.

מכפיל הכנסות – כספם של התיירים מגביר ביקושים למוצרים ושרותים שונים בכלכלה המקומית, אשר גורמים לייצור גדול יותר כאשר הייצור גדל נוצר גידול בכמות המועסקים הישירים בתיירות, כגון: מלונות, מסעדות, מועדוני לילה, מוניות וחנות מזכרות וגידול בענפי משק עקיפים, הספקת סחורות ושרותים שנצרכים על ידי התייר כגון: חקלאות שנדרשת לייצר מזון נוסף לתיירים ולמקומיים שעבדו בחקלאות והיום עובדים בתיירות כפרית - שיפור ברמת החיים של המקומיים.על פי ארגון התיירות העולמי- בשנת 1995 בתי המלון סיפקו 11.3 מיליון משרות בעולם, התיירות אחראית ל-7% מהמשרות בעולם. בנוסף מתחילים לצוץ עסקים קטנים של יזמות עסקית של מקומיים ונשים יוצאות לעבוד וכך גודלת ההכנסה לאותם מקומיים. מלבד הגידול בייצור יתקיימו גידולים גם בשרותים השונים בנקים, ביטוחים, פנאי, תרבות בילוי, כלכלת המדינה תצמצם את אחוזי העוסקים בסקטור הראשוני –חקלאות לשרותים.
כתוצאה מגידול ההוצאות כמות העסקאות במשק יגדלו וכך גם הכנסות הממשלה ממיסים וכך ייוצר הון ממשלתי בעזרתו הממשלה תוכל להשקיע בענף התיירות בשרותים ותשתיות נוספות או תעשה שימוש בכסף לטובת ענף אחר – תעשייה, חינוך,בריאות וכיו"ב.

הכנסת מט"ח למדינה ועלייה בתל"ג - "תיירות בינלאומית היא תעשיית יצוא בלתי ניראה, היא מכניסה מט"ח למדינת היעד" ( Theobald)
על פי ארגון התיירות העולמי- WTO, "תעשיית התיירות היא אחת מ-5 המקורות העיקריים למטבע זר ב-83% מהמדינות ומקור הכנסה עיקרי למטבע זר ב-38% מהמדינות"
דוגמאות -
לפי ארגון הסחר העולמי (WTO ) ענף התיירות בנפאל תורם כ-12% מט"ח ו-3.8% מהתל"ג נכון לשנת 2003.
דוגמא נוספת היא קניה שם הממשלה ייסדה גוף שנקרא KTDC גוף זה היה משקיע במוקדים תיירותיים ועוזר להם להתפתח. הוא היה אחראי על לקיחת הלוואות ולהקים קרנות מתאגידים בינלאומיים כמו: IMF, IFC . בכספים הללו הם פיתחו מקומות כמו: golden beach, mombasa, voi safari lodge ועוד בשנת 1988.

תעשיית התיירות כתעשיית יצוא מול תעשיית הייצוא של תה וקפה בקניה

תיירות בתולית ועידוד תיירות אקולוגית - הסביבה הינה היעד אליו מגיעים התיירים , כל צורה של פיתוח משפיע ופוגע. הסביבה (טבעית או מלאכותית) היא בסיס קיומו של ענף התיירות, וללא התנהגות ומדיניות מתאימה יאבדו מקורות המשיכה של תיירים.
בארצות המתפתחות ישנן משאבי טבע ומקורות משיכה בתוליים לתיירים ובמיוחד לפלח שוק עמיד. לדוגמא- על פי (2004( The Economist Intelligence, - תיירים יפאנים במונגוליה מבזבזים במוצע 126 $ ליום בעוד הממוצע הכללי מוציא 87 $ ליום. על המקורות הללו יש לשמור ע"י אסטרטגיה של "תיירות בת-קיימא" ועידוד לתיירות אקולוגית אשר תמנע את הרס הסביבה (כושר נשיאה) בעלת נפח מספרי קטן, בה התייר מוציא יותר כסף ביעד, הוא עמיד יותר מתיירי תיירות המונית ומשלם מס סביבתי. אסטרטגיה זו צריכה להיות במסגרת ממשלתית. אחד היתרונות בהתפתחות התיירות האקולוגית במדינות אלה הוא שילובם של התושבים המקומיים בפיתוח התיירות באותם מקומות, תוך כדי ניצולו של פיתוח כזה לתועלת הכלכלה המקומית.
לדוגמא – על פי (1995) Burton, על מנת לצמצם את השפעות התיירות על שוניות האלמוגים בבליז, הממשלה חילקה את השוניות לאזורים (zoning ) לשמורות טבע ואכיפת חוקים לגבי פגיעה באלמוגים ובדגה באזורים מסוימים.
דוגמא נוספת פרויקט האנפורנה בנפאל, מעודד הפרויקט פיתוח, תוך הרמוניה עם מאמצי השימור. בעלי הפנסיונים עברו קורסים להתקנת אביזרים סולאריים, עידוד למיחזור והובא נפט כאלטרנטיבה לחטיבת העצים באזור. שיתוף הפעולה מצדה של הקהילה המקומית כלל את שיתופם בניהול הוועדות לאכיפת ההוראות, למשל הטלת קנסות על ציד ועל חטיבת עצים בלתי מבוקרת. כתוצאה מכך חלה האטה משמעותית בקצב דילול היערות. (Burton, 1995 )

קניה היא דוגמה נוספת וטובה להתפתחות התיירות האקולוגית. כבר בתחילת המאה נסעו ציידים לבנים לצוד, ללא הבחנה, חיות בר בקניה כדי לסחור בעורות ובשנהב, תופעה שגרמה להכחדה כמעט מוחלטת של מינים שונים של חיות באפריקה (אולינדו, 1991). רק לחץ בין-לאומי כבד על ממשלת קניה הביא לכך שבתחילת שנות השבעים נאסר לחלוטין הציד בקניה. את משלחות הציד החליפו קבוצות תיירים, בבחינת "Come to shoot in Kenya with Your Camera". ( www.starmed.co.il)

תהליך של למידה והפרטה -במדינות מתפתחות לממשלה חלק קריטי בפיתוח וניהול ההשקעות בתעשיית התיירות.
המדינות המתפתחות התאפיינו מאז סיום מלחמת העולם השנייה ומשנות החמישים והשישים, במהלכן זכו בריבונות עצמאית במסגרת תהליך הדה-קולוניזציה, תהליך שהותיר אותן בלתי מפותחות ועניות. חוסר הפיתוח השאיר רבות ממדינות אלה בעמדת חולשה בתחומים רבים. מיומנות כוח האדם במדינות אלה אינו מפותח ואינו עומד בסטנדרטים הנדרשים של התיירות.
תהליך של למידה צריך להתבצע ע"י שת"פ ובעלות זרה בניהול אתרי תיירות ע"י אירופאים שהם בעלי מיומנות ניסיון ותודעת שרות גבוהה. לאחר תהליך הלמידה של המקומיים תוכל הממשלה להפריט אתרים ונכסי תיירות אלה לטובת המקומיים ולתת לידיים מקומיות לנהל את תעשיית התיירות.
ניהול העסקים וניהול ההשקעות בתיירות ע"י מקומיים תספק תעסוקה לקהילה ולמשפחה ותספק יציבות. הבעלות המקומית תשאיר חלק ניכר מהרווחים בכלכלה המקומית ותגביר את היזמות הפרטית.

בעד או נגד ? תעשיית התיירות ותרומתה למדינות מתפתחות

תעשיית התיירות העולמית נחשבת לענק הכלכלי של המאה ה-21.
"תעשיית התיירות הינה אוסף הפרטים, הפירמות והחברות, הארגונים והממשלות העוסקים באספקת צרכיו של התייר" ההגדרה המקובלת כיום לתיירות היא של האו"ם הכוללת קריטריונים של מטרת הביקור, אורך השהייה ומרחק. תיירות לפי הגדרת האו"ם: יציאה מהבית מתוך כוונה לחזור אליו, בניגוד להגירה למטרות מגוונות כאשר ההיעדרות אינה קטנה מ- 24 שעות ואינה עוברת פרק זמן שמעל 12 חודשים. הכסף המוצא במשך ההיעדרות הוא כסף שהובא מארץ המוצא ולא הושג ביעדים המתויירים.
תעשיית התיירות מהווה אחד מתעשיית הייצוא המרכזיות במרבית המדינות, התורמת באופן ישיר ועקיף לכלכלות העולם ולכלכלות הלאומיות כ- 12% מהתוצר, מהשקעות ההון והמיסוי, כיום אחראית תעשיית התיירות לכ- 11.7% מהתל"ג העולמי. השפעת הענף ניכרת במדינות רבות כמקור ליצירת תעסוקה , לשיפור התשתיות המקומיות לעידוד ופיתוח תעשיות נלוות אחרות.
למרות זאת , תעשיית התיירות היא אחת מהתעשיות הרגישות ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר שהיא מונעת מכח עקרון הביקוש. תעשיית התיירות נסמכת על משאבים טבעיים והיא מונעת בעיקר מאינטרס כלכלי, אך גם חברתי היא תורמת לשלום, לערוב וקירוב תרבויות. על פי ארגון התיירות העולמי בשנת 2000 היו כ- 700 מליון תיירים בעולם שהוציאו יותר מ- 478 מיליארד דולר. עד שנת 2010 על פי התחזיות מספר התיירים הולך להכפיל את עצמו ולהגיע למספר עצום של כ- 1.5 מיליארד תיירים בשנה.






התיירות במדינות מתפתחות:מנתוני ארגון התיירות הבינלאומי, www.unwto.org ,במשך שנות ה-90 התיירות למדינות מתפתחות הייתה משמעותית וגוברת. בשנת 2000 מדינות מתפתחות קיבלו 292.6 מליון תיירים, זוהי עלייה של כמעט 95% משנת 1990. המדינות הפחות מתפתחות (LDCs’ ) קיבלו 5.1 מליון תיירים בינלאומיים בשנת 2000 והשיגו עלייה קרובה ל-75% משנת 1990. מתוך 697 מליון תיירים בינלאומיים בשנת 2000, 42% בקירוב לוקחים חלק במדינות מתפתחות. בשנת 1973, חלקם של מדינות מתפתחות בתיירים הבינלאומיים היה רק 20.8%. נכון לשנת 2000 חלקם הוכפל ל- 42% או למעט יותר מ- 300 מליון תיירים.
כ- 0.7% ממבקרים אלו נוסעים למדינות פחות מתפתחות (LDCs’ ) מדינות מתפתחות מקבלות 30% בקירוב מהוצאות התיירים בארצם, בעוד מדינות פחות מתפתחות מקבלות 0.5% .

מאפייני המדינות המתפתחות בעולם

עולם מתפתח- 80% מכלל אוכלוסיית העולם, מדינות עולם שלישי . עולם מפותח- 20% מכלל אוכלוסיית העולם.
ישנם הבדלים חזקים ומובהקים בין שני העולמות, אף על פי שהעולם המפותח מהווה מיעוט מכלל אוכלוסיית העולם הוא הכובש, המשגשג והמצליח. ישנם הבדלים רבים בין העולם המתפתח לעולם המפותח בתחומים העיקריים של- תחום חברתי, יישובי, דמוגראפי וכלכלי. כאשר באים לנתח את המאפיינים יש להתייחס למספר מאפיינים ולא רק לאחד בגלל שלא כל המאפיינים תקפים לכל המדינות המתפתחות . כלומר יש להתייחס לכל מקרה תוך הבנת המרכיבים הפיזיים והאנושיים של המדינה. במדינות מתפתחות יש הבדלים בין האזורים השונים , בין הגלעין לשוליים .

קולוניאליזם:
מקור השם "קולוניה" בא מרומא העתיקה והוא מתייחס ליישוב אזרחים רומיים בשטחי האימפריה הרומית בכדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטים אלו.
ובעולם המודרני קולוניאליזם הינה שיטה פוליטית וע"פ אותה שיטה, שולטים גורמים מסוימים
( ארצות חזקות של העולם המפותח בד"כ), על שטח או משאבים כלכליים באזורים שמעבר לשטחם (השטח הוא בד"כ שטחם של עמים לא מפותחים בעלי תרבויות שונות ועתיקות מעבר לים) ולנצלם מבחינה כלכלית פוליטית או צבאית. לפעמים המעצמות הקולוניאליות הכניסו בעמים הנכבשים את התרבויות המודרניות שלהן ואת הנצרות, וכך גם ניסו לקדמם מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. שיטה פוליטית זאת נולדה בסוף המאה ה15, עם גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, וכך התחילו ההשתלטויות על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, ועם הגילויים באה גם השליטה והניצול של שטחים אלו מבחינה כלכלית.

מאפיינים כלכליים:
# תל"ג לנפש נמוך מאוד, לעיתים נמוך מ 500$ לנפש לשנה.
# רמת שירותים ירודה מאוד, בבריאות, בחינוך ועוד...
# ארצות מתפתחות תלויות בצורה משמעותית בסיוען של הארצות המפותחות והבנק העולמי IMF בגלל הון לאומי מוגבל. מדינות מתפתחות מחפשות שוקי הון כספיים עולמיים ,ידם על התחתונה ורבות מהן אינן מצליחות לגייס את ההון הדרוש לפיתוח .הבנק העולמי הוא מקור חשוב לגיוס הון , בריבית נמוכה, אולם נטל החזרת החוב כבד על המדינות . השימוש בהון בינלאומי מטיל הגבלות חמורות על חופש הפעולה של מדינות אלה.
# תשתיות מצומצמות כמו תחבורה, תקשורת ותחנות כוח.
# שיעור גבוה של מועסקים בסקטור הראשוני - חקלאות, ובעיקר בחקלאות מסורתית ולא מפותחת, מדינה אגרארית-מעל 60% מתפרנסים מחקלאות, בנוסף קיים מחסור באנשי מקצוע אקדמאים, ומשכילים - אבטלה רבה, גם גלויה וגם סמויה.
דוגמא- בנפאל החקלאות היא מקור העיקרי להכנסה ותעסוקה, אחראית ליותר מ- 80% מהתעסוקה. – נכון לשנת 2003.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
# ניאו קולוניאליזם- שליטה עקיפה של מעצמה או חברה מסחרית על מדינה עצמאית. יוצר תלות פיננסית מסחרית בחברות, וזאת תוך כדי ניצול כוח העבודה הזול ואוצרות הטבע –כדי ליצור רווחים מקסימאליים לטובת החברות. לדוגמא- תעשיית ההרכבה.
# מבנה היצוא-יבוא- מוצרי צריכה , יצוא חומרי גלם או מוצרים מוגמרים.
בארצות מתפתחות הכלכלה היא קיומית ולא כלכלה של מותרות.

מאפיינים דמוגרפים:
# הגירה פנימית - מן הכפרים במדינה המתפתחת אל הערים באותה מדינה.
# הגירה חיצונית- מן הארצות המתפתחות לארצות העולם הראשון המפותחות.
# תוחלת החיים בארצות אלו נמוכה בצורה משמעותית מתוחלת החיים בארצות המפותחות.
# ריבוי טבעי גבוה מאוד, בפעמים רבות - כתוצאה מעידוד של הדת במדינה להרבות בילדים ע"פ עקרונות הדת וע"פ חשיבות הדת במדינה.
# כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה, אוכ' הילדים מהווה לפעמים עד 50% מכלל אוכ' המדינה המתפתחת.
# אוכ' הקשישים מצומצמת בצורה משמעותית בארצות המתפתחות כתוצאה משירותים לקויים, כמו שירותי רפואה שהכרחיים לאוכ' זאת.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
תמותה גבוהה, עקב מחסור בשירותים רפואיים.

מאפיינים חברתיים:
# הקיטוב החברתי הוא מאפיין בולט ומשמעותי מאוד במדינות מתפתחות, קיטוב זה קורה בין מעמדות על רקע דתי , אתני או כלכלי.
# שכבת האליטה האקדמאית, כלומר השכבה הגבוה המשכילה בחברה והעשירה, מצומצמת בארצות מתפתחות.
# מספר האנאלפביתים במדינות מתפתחות גבוה מאוד, ולפעמים מהווה את רוב האוכ'.
לדוגמא- "בנפאל 74% אנאלפביתים".
# האחיזה של הדת במדינות המתפתחות חזקה ומשמעותית, והיא גורמת לריבוי טבעי גבוה ע"פ עקרונות הדת.

.מאפיינים יישובים:
# תופעה של התפוצצות אוכלוסין בערי המטרופולין הגדולות שאינן יכולות לעמוד בגידול הדמוגראפי המואץ.
# יחסיי גלעין שוליים קוטביים במדינה המתפתחת (בין הכפרים לערים המטרופולינים).
# התפתחות עיר ראשה, כלומר העיר הכי גדולה במדינה, שגדולה מסגניתה ביותר מפי 2 ושמאפיינת אך ורק את המדינות המתפתחות, לעומת מדרג עירוני במדינות מפותחות.
"בדרך כלל עיר ראשה ממזגת בתוכה הן את תפקידי המסחר הקשורים לרוב הנמלים והן את תפקידי עיר הבירה ... תפקידים משולבים אלה בעיר אחת אופייניים ביותר למדינות קטנות בעלות כלכלה בלתי מגוונת, בייחוד באפריקה ובאיים הקריביים- מקומות שבהם התמיד הקולוניאליזם".
# הגירה מואצת מהמרחב הכפרי למרחב העירוני ( מרוב שהעיור מואץ, הרשויות והתשתיות לא עומדות במספר התושבים בעיר, ונוצרים אזורים מקופחים וחסרי תשתיות ושירותים).
# כתוצאה מהסעיף הקודם - נוצרות שכונות "סלאמס", כלומר שכונות עוני, בד"כ פרברי עוני, שסובלות מבעיות חברתיות וכלכליות קשות.
# מדרג עירוני, חסר, או לקוי (תוצאה של היווצרות עיר ראשה, או מיקום ערים לא נכון, ע"פ הגישה הדטרמיניסטית).
# בערים - לא קיים מרכז עסקים ראשי (מע"ר), ובנייני הממשלה והמוסדות הדתיים והשלטוניים מהווים את המרכז העירוני.
# בערים - קיימת עדות של העבר הקולוניאלי - ההיסטורי של העיר.
# בערים - המעמד העליון גר במרכז העיר והמעמד הנמוך גר בפרברים.
# הנגישות במדינה לקויה מאוד, עקב מחסור בדרכי תחבורה ותשתיות.

מדינות העולם השלישי - Least Developed Countries



50 מדינות- Least Developed Countries מאתר האו"ם.



עולם שלישי, מדינות מתפתחות ותיירות

מדינות העולם השלישי הוא הכינוי הנפוץ למדינות כושלות ולא מפותחות כלכלית על פי הסטנדרט על גבי הגלובוס. המקור לביטוי "מדינות עולם שלישי" מימי המלחמה הקרה, היה ניתן למדינות שלא הזדהו עם הגוש הקומוניסטי, כלומר היה גם "עולם שני" ו"עולם שלישי".


העולם הראשון- מדובר במה שמכנים היום המדינות המתועשות, מדינות ה- "G8". מונח זה מתייחס לארה"ב, קנדה, מדינות מערב אירופה, אוסטרליה ויפן ומדינות נוספות בעלות תל"ג (תוצר לאומי גולמי) לנפש מעל 9000 דולר.
העולם השני- מתייחס לבריה"מ על כל גרורותיה באירופה המזרחית (הונגריה, בולגריה, פולין, צ'כיה וכו'). מדינות אלה ידועות כמדינות מתועשות עם רמה סוציו-כלכלית גבוהה יחסית מצד אחד, ומצד שני הן מדינות בהן קיים המשטר הקומוניסטי.
העולם השלישי- מתייחס לכל שאר המדינות המאופיינות על-ידי עוני ומשטר לא דמוקרטי.
לאחר נפילת של בריה"מ והתפוררות הגוש המזרחי, נעלם המונח עולם שני ועל כן גם המונח עולם שלישי איבד את משמעותו. כיום מעדיפים את המונח "המדינות המתפתחות".
נכון להיום מרבית מדינות העולם השלישי ממוקמות ביבשת אפריקה, אסיה, מרכז ודרום אמריקה. המדינות המתפתחות שוכנות בעיקר ביבשות אפריקה, אמריקה הדרומית ואסיה, ומתגוררים בהן כשלושה רבעים מתושבי העולם. קבוצה זו כוללת מדינות ברמות התפתחות שונות, מרמת התפתחות בינונית ועד רמת התפתחות נמוכה מאוד.
הגדרה: "מדינה מתפתחת היא מדינה הנמצאות בתהליך של התפתחות כלכלית וחברתית, מאופיינת על ידי עוני, רמת חיים נמוכה, תל"ג נמוך, תשתית לא מפותחת, הישענות על החקלאות, רמת ההשכלה והשירותים לאזרח נמוכה, זכויות פוליטיות ואזרחיות מוגבלות,מרבית האוכלוסייה מתגוררת בכפר".

ומה הקשר לתיירות?
במשך שנות ה-90 התיירות למדינות מתפתחות הייתה משמעותית וגוברת. בשנת 2000 מדינות מתפתחות קיבלו 292.6 מליון תיירים, זוהי עלייה של כמעט 95% משנת 1990.
המדינות הפחות מפותחות (LDCs’ ) קיבלו 5.1 מליון תיירים בינלאומיים בשנת 2000 והשיגו עלייה קרובה ל-75% משנת 1990.מתוך 697 מליון תיירים בינלאומיים בשנת 2000, 42% בקירוב לוקחים חלק במדינות מתפתחות. בשנת 1973, חלקם של המדינות המתפתחות בתיירים הבינלאומיים היה רק 20.8%. נכון לשנת 2000 חלקם הוכפל ל- 42% או לטיפה פחות מ 300 מליון תיירים. כ- 0.7% מהתיירים הללו נוסעים לטייל במדינות פחות מתפתחות (LDCs’ ) מדינות מתפתחות מצליחות להשאיר בתוך המדינה 30% בקירוב מהוצאות התיירים במדינה בעוד מדינות פחות מתפתחות מקבלות כ- 0.5% .

• 50 מדינות- Least Developed Countries מאתר האו"ם.