עולם מתפתח- 80% מכלל אוכלוסיית העולם, מדינות עולם שלישי . עולם מפותח- 20% מכלל אוכלוסיית העולם.
ישנם הבדלים חזקים ומובהקים בין שני העולמות, אף על פי שהעולם המפותח מהווה מיעוט מכלל אוכלוסיית העולם הוא הכובש, המשגשג והמצליח. ישנם הבדלים רבים בין העולם המתפתח לעולם המפותח בתחומים העיקריים של- תחום חברתי, יישובי, דמוגראפי וכלכלי. כאשר באים לנתח את המאפיינים יש להתייחס למספר מאפיינים ולא רק לאחד בגלל שלא כל המאפיינים תקפים לכל המדינות המתפתחות . כלומר יש להתייחס לכל מקרה תוך הבנת המרכיבים הפיזיים והאנושיים של המדינה. במדינות מתפתחות יש הבדלים בין האזורים השונים , בין הגלעין לשוליים .
קולוניאליזם:
מקור השם "קולוניה" בא מרומא העתיקה והוא מתייחס ליישוב אזרחים רומיים בשטחי האימפריה הרומית בכדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטים אלו.
ובעולם המודרני קולוניאליזם הינה שיטה פוליטית וע"פ אותה שיטה, שולטים גורמים מסוימים
( ארצות חזקות של העולם המפותח בד"כ), על שטח או משאבים כלכליים באזורים שמעבר לשטחם (השטח הוא בד"כ שטחם של עמים לא מפותחים בעלי תרבויות שונות ועתיקות מעבר לים) ולנצלם מבחינה כלכלית פוליטית או צבאית. לפעמים המעצמות הקולוניאליות הכניסו בעמים הנכבשים את התרבויות המודרניות שלהן ואת הנצרות, וכך גם ניסו לקדמם מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. שיטה פוליטית זאת נולדה בסוף המאה ה15, עם גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, וכך התחילו ההשתלטויות על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, ועם הגילויים באה גם השליטה והניצול של שטחים אלו מבחינה כלכלית.
מאפיינים כלכליים:
# תל"ג לנפש נמוך מאוד, לעיתים נמוך מ 500$ לנפש לשנה.
# רמת שירותים ירודה מאוד, בבריאות, בחינוך ועוד...
# ארצות מתפתחות תלויות בצורה משמעותית בסיוען של הארצות המפותחות והבנק העולמי IMF בגלל הון לאומי מוגבל. מדינות מתפתחות מחפשות שוקי הון כספיים עולמיים ,ידם על התחתונה ורבות מהן אינן מצליחות לגייס את ההון הדרוש לפיתוח .הבנק העולמי הוא מקור חשוב לגיוס הון , בריבית נמוכה, אולם נטל החזרת החוב כבד על המדינות . השימוש בהון בינלאומי מטיל הגבלות חמורות על חופש הפעולה של מדינות אלה.
# תשתיות מצומצמות כמו תחבורה, תקשורת ותחנות כוח.
# שיעור גבוה של מועסקים בסקטור הראשוני - חקלאות, ובעיקר בחקלאות מסורתית ולא מפותחת, מדינה אגרארית-מעל 60% מתפרנסים מחקלאות, בנוסף קיים מחסור באנשי מקצוע אקדמאים, ומשכילים - אבטלה רבה, גם גלויה וגם סמויה.
דוגמא- בנפאל החקלאות היא מקור העיקרי להכנסה ותעסוקה, אחראית ליותר מ- 80% מהתעסוקה. – נכון לשנת 2003.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
# ניאו קולוניאליזם- שליטה עקיפה של מעצמה או חברה מסחרית על מדינה עצמאית. יוצר תלות פיננסית מסחרית בחברות, וזאת תוך כדי ניצול כוח העבודה הזול ואוצרות הטבע –כדי ליצור רווחים מקסימאליים לטובת החברות. לדוגמא- תעשיית ההרכבה.
# מבנה היצוא-יבוא- מוצרי צריכה , יצוא חומרי גלם או מוצרים מוגמרים.
בארצות מתפתחות הכלכלה היא קיומית ולא כלכלה של מותרות.
מאפיינים דמוגרפים:
# הגירה פנימית - מן הכפרים במדינה המתפתחת אל הערים באותה מדינה.
# הגירה חיצונית- מן הארצות המתפתחות לארצות העולם הראשון המפותחות.
# תוחלת החיים בארצות אלו נמוכה בצורה משמעותית מתוחלת החיים בארצות המפותחות.
# ריבוי טבעי גבוה מאוד, בפעמים רבות - כתוצאה מעידוד של הדת במדינה להרבות בילדים ע"פ עקרונות הדת וע"פ חשיבות הדת במדינה.
# כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה, אוכ' הילדים מהווה לפעמים עד 50% מכלל אוכ' המדינה המתפתחת.
# אוכ' הקשישים מצומצמת בצורה משמעותית בארצות המתפתחות כתוצאה משירותים לקויים, כמו שירותי רפואה שהכרחיים לאוכ' זאת.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
תמותה גבוהה, עקב מחסור בשירותים רפואיים.
מאפיינים חברתיים:
# הקיטוב החברתי הוא מאפיין בולט ומשמעותי מאוד במדינות מתפתחות, קיטוב זה קורה בין מעמדות על רקע דתי , אתני או כלכלי.
# שכבת האליטה האקדמאית, כלומר השכבה הגבוה המשכילה בחברה והעשירה, מצומצמת בארצות מתפתחות.
# מספר האנאלפביתים במדינות מתפתחות גבוה מאוד, ולפעמים מהווה את רוב האוכ'.
לדוגמא- "בנפאל 74% אנאלפביתים".
# האחיזה של הדת במדינות המתפתחות חזקה ומשמעותית, והיא גורמת לריבוי טבעי גבוה ע"פ עקרונות הדת.
.מאפיינים יישובים:
# תופעה של התפוצצות אוכלוסין בערי המטרופולין הגדולות שאינן יכולות לעמוד בגידול הדמוגראפי המואץ.
# יחסיי גלעין שוליים קוטביים במדינה המתפתחת (בין הכפרים לערים המטרופולינים).
# התפתחות עיר ראשה, כלומר העיר הכי גדולה במדינה, שגדולה מסגניתה ביותר מפי 2 ושמאפיינת אך ורק את המדינות המתפתחות, לעומת מדרג עירוני במדינות מפותחות.
"בדרך כלל עיר ראשה ממזגת בתוכה הן את תפקידי המסחר הקשורים לרוב הנמלים והן את תפקידי עיר הבירה ... תפקידים משולבים אלה בעיר אחת אופייניים ביותר למדינות קטנות בעלות כלכלה בלתי מגוונת, בייחוד באפריקה ובאיים הקריביים- מקומות שבהם התמיד הקולוניאליזם".
# הגירה מואצת מהמרחב הכפרי למרחב העירוני ( מרוב שהעיור מואץ, הרשויות והתשתיות לא עומדות במספר התושבים בעיר, ונוצרים אזורים מקופחים וחסרי תשתיות ושירותים).
# כתוצאה מהסעיף הקודם - נוצרות שכונות "סלאמס", כלומר שכונות עוני, בד"כ פרברי עוני, שסובלות מבעיות חברתיות וכלכליות קשות.
# מדרג עירוני, חסר, או לקוי (תוצאה של היווצרות עיר ראשה, או מיקום ערים לא נכון, ע"פ הגישה הדטרמיניסטית).
# בערים - לא קיים מרכז עסקים ראשי (מע"ר), ובנייני הממשלה והמוסדות הדתיים והשלטוניים מהווים את המרכז העירוני.
# בערים - קיימת עדות של העבר הקולוניאלי - ההיסטורי של העיר.
# בערים - המעמד העליון גר במרכז העיר והמעמד הנמוך גר בפרברים.
# הנגישות במדינה לקויה מאוד, עקב מחסור בדרכי תחבורה ותשתיות.
ישנם הבדלים חזקים ומובהקים בין שני העולמות, אף על פי שהעולם המפותח מהווה מיעוט מכלל אוכלוסיית העולם הוא הכובש, המשגשג והמצליח. ישנם הבדלים רבים בין העולם המתפתח לעולם המפותח בתחומים העיקריים של- תחום חברתי, יישובי, דמוגראפי וכלכלי. כאשר באים לנתח את המאפיינים יש להתייחס למספר מאפיינים ולא רק לאחד בגלל שלא כל המאפיינים תקפים לכל המדינות המתפתחות . כלומר יש להתייחס לכל מקרה תוך הבנת המרכיבים הפיזיים והאנושיים של המדינה. במדינות מתפתחות יש הבדלים בין האזורים השונים , בין הגלעין לשוליים .
קולוניאליזם:
מקור השם "קולוניה" בא מרומא העתיקה והוא מתייחס ליישוב אזרחים רומיים בשטחי האימפריה הרומית בכדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטים אלו.
ובעולם המודרני קולוניאליזם הינה שיטה פוליטית וע"פ אותה שיטה, שולטים גורמים מסוימים
( ארצות חזקות של העולם המפותח בד"כ), על שטח או משאבים כלכליים באזורים שמעבר לשטחם (השטח הוא בד"כ שטחם של עמים לא מפותחים בעלי תרבויות שונות ועתיקות מעבר לים) ולנצלם מבחינה כלכלית פוליטית או צבאית. לפעמים המעצמות הקולוניאליות הכניסו בעמים הנכבשים את התרבויות המודרניות שלהן ואת הנצרות, וכך גם ניסו לקדמם מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. שיטה פוליטית זאת נולדה בסוף המאה ה15, עם גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, וכך התחילו ההשתלטויות על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, ועם הגילויים באה גם השליטה והניצול של שטחים אלו מבחינה כלכלית.
מאפיינים כלכליים:
# תל"ג לנפש נמוך מאוד, לעיתים נמוך מ 500$ לנפש לשנה.
# רמת שירותים ירודה מאוד, בבריאות, בחינוך ועוד...
# ארצות מתפתחות תלויות בצורה משמעותית בסיוען של הארצות המפותחות והבנק העולמי IMF בגלל הון לאומי מוגבל. מדינות מתפתחות מחפשות שוקי הון כספיים עולמיים ,ידם על התחתונה ורבות מהן אינן מצליחות לגייס את ההון הדרוש לפיתוח .הבנק העולמי הוא מקור חשוב לגיוס הון , בריבית נמוכה, אולם נטל החזרת החוב כבד על המדינות . השימוש בהון בינלאומי מטיל הגבלות חמורות על חופש הפעולה של מדינות אלה.
# תשתיות מצומצמות כמו תחבורה, תקשורת ותחנות כוח.
# שיעור גבוה של מועסקים בסקטור הראשוני - חקלאות, ובעיקר בחקלאות מסורתית ולא מפותחת, מדינה אגרארית-מעל 60% מתפרנסים מחקלאות, בנוסף קיים מחסור באנשי מקצוע אקדמאים, ומשכילים - אבטלה רבה, גם גלויה וגם סמויה.
דוגמא- בנפאל החקלאות היא מקור העיקרי להכנסה ותעסוקה, אחראית ליותר מ- 80% מהתעסוקה. – נכון לשנת 2003.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
# ניאו קולוניאליזם- שליטה עקיפה של מעצמה או חברה מסחרית על מדינה עצמאית. יוצר תלות פיננסית מסחרית בחברות, וזאת תוך כדי ניצול כוח העבודה הזול ואוצרות הטבע –כדי ליצור רווחים מקסימאליים לטובת החברות. לדוגמא- תעשיית ההרכבה.
# מבנה היצוא-יבוא- מוצרי צריכה , יצוא חומרי גלם או מוצרים מוגמרים.
בארצות מתפתחות הכלכלה היא קיומית ולא כלכלה של מותרות.
מאפיינים דמוגרפים:
# הגירה פנימית - מן הכפרים במדינה המתפתחת אל הערים באותה מדינה.
# הגירה חיצונית- מן הארצות המתפתחות לארצות העולם הראשון המפותחות.
# תוחלת החיים בארצות אלו נמוכה בצורה משמעותית מתוחלת החיים בארצות המפותחות.
# ריבוי טבעי גבוה מאוד, בפעמים רבות - כתוצאה מעידוד של הדת במדינה להרבות בילדים ע"פ עקרונות הדת וע"פ חשיבות הדת במדינה.
# כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה, אוכ' הילדים מהווה לפעמים עד 50% מכלל אוכ' המדינה המתפתחת.
# אוכ' הקשישים מצומצמת בצורה משמעותית בארצות המתפתחות כתוצאה משירותים לקויים, כמו שירותי רפואה שהכרחיים לאוכ' זאת.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
תמותה גבוהה, עקב מחסור בשירותים רפואיים.
מאפיינים חברתיים:
# הקיטוב החברתי הוא מאפיין בולט ומשמעותי מאוד במדינות מתפתחות, קיטוב זה קורה בין מעמדות על רקע דתי , אתני או כלכלי.
# שכבת האליטה האקדמאית, כלומר השכבה הגבוה המשכילה בחברה והעשירה, מצומצמת בארצות מתפתחות.
# מספר האנאלפביתים במדינות מתפתחות גבוה מאוד, ולפעמים מהווה את רוב האוכ'.
לדוגמא- "בנפאל 74% אנאלפביתים".
# האחיזה של הדת במדינות המתפתחות חזקה ומשמעותית, והיא גורמת לריבוי טבעי גבוה ע"פ עקרונות הדת.
.מאפיינים יישובים:
# תופעה של התפוצצות אוכלוסין בערי המטרופולין הגדולות שאינן יכולות לעמוד בגידול הדמוגראפי המואץ.
# יחסיי גלעין שוליים קוטביים במדינה המתפתחת (בין הכפרים לערים המטרופולינים).
# התפתחות עיר ראשה, כלומר העיר הכי גדולה במדינה, שגדולה מסגניתה ביותר מפי 2 ושמאפיינת אך ורק את המדינות המתפתחות, לעומת מדרג עירוני במדינות מפותחות.
"בדרך כלל עיר ראשה ממזגת בתוכה הן את תפקידי המסחר הקשורים לרוב הנמלים והן את תפקידי עיר הבירה ... תפקידים משולבים אלה בעיר אחת אופייניים ביותר למדינות קטנות בעלות כלכלה בלתי מגוונת, בייחוד באפריקה ובאיים הקריביים- מקומות שבהם התמיד הקולוניאליזם".
# הגירה מואצת מהמרחב הכפרי למרחב העירוני ( מרוב שהעיור מואץ, הרשויות והתשתיות לא עומדות במספר התושבים בעיר, ונוצרים אזורים מקופחים וחסרי תשתיות ושירותים).
# כתוצאה מהסעיף הקודם - נוצרות שכונות "סלאמס", כלומר שכונות עוני, בד"כ פרברי עוני, שסובלות מבעיות חברתיות וכלכליות קשות.
# מדרג עירוני, חסר, או לקוי (תוצאה של היווצרות עיר ראשה, או מיקום ערים לא נכון, ע"פ הגישה הדטרמיניסטית).
# בערים - לא קיים מרכז עסקים ראשי (מע"ר), ובנייני הממשלה והמוסדות הדתיים והשלטוניים מהווים את המרכז העירוני.
# בערים - קיימת עדות של העבר הקולוניאלי - ההיסטורי של העיר.
# בערים - המעמד העליון גר במרכז העיר והמעמד הנמוך גר בפרברים.
# הנגישות במדינה לקויה מאוד, עקב מחסור בדרכי תחבורה ותשתיות.
