‏הצגת רשומות עם תוויות כלכלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כלכלה. הצג את כל הרשומות

פיתוח תיירות בארצות מתפתחות, לעשות את זה נכון!


הפוטנציאל התיירותי מבחינת התרבות, החברה, הטבע והנוף הגלום בארצות המתפתחות הוא עצום כמקור למשיכת תיירים ופיתוח של תעשיית התיירות העולמית. אם זאת העוני, הסבל, החולי ורמת הבערות גדולה ביותר במדינות מתפתחות וישנו צורך דחוף לשפר מצב זה.
פיתוח תיירות יכולה להוות פתרון מציאותי, מהיר אך גם פגיע ופוגע. השפעותיה החיוביות הרבות של התיירות (במיוחד בתחום הכלכלי) מורגשות בצורה מהירה ע"י האוכלוסייה המקומית בטווח הקצר. באופן אישי, אני תומך נלהב בפיתוח תיירות בארצות מתפתחות בגלל הצורך בפיתוח, למידה ובניית כלכלה שתוביל את ארצם ליציאה מהעוני והתנאים הלא אנושיים בה חייה אוכלוסיה זו.ברור, כי אין להסתמך על תיירות בלבד אלא להשתמש בה כמנוף לפיתוח וגיוון הכלכלה ע"י מעורבות ותכנון ממשלתי.
האסטרטגייה המתאימה והנכונה לטווח ארוך, לפיתוח תיירות במדינות מתפחות אלה היא של פיתוח תיירות בת- קיימא.
תיירות בת קיימא, הינה אסטרטגיה בתכנון ומדיניות של תיירות שמטרתה – לשמור על משאבי התיירות לדורות הבאים, תוך כדי טיפול בשלושה מימדים בהווה.
המימד הכלכלי, הבטחת רווח כלכלי לעסקי התיירות לאורך שנים, בעזרת תכנון, ובקרה, שיווק נכון, ייחודיות, מקוריות ופיתוח מוצרים חדשים.
המימד הסביבתי, יצירת תיירות שתמזער את הנזקים הסביבתיים ע"י: חסכון באנרגיה, מיחזור, שימוש בטכנולוגיה – מימד זה יוצר חיסכון כלכלי בטווח הארוך.
המימד החברתי, החברה חייבת להיות מעורבת בפיתוח ובעסקי התיירות וכך תרוויח לדורות, תקרב בין תרבויות ותתרום לשלום.

רצוי לפתח תיירות במימדים קטנים ולא תיירות המונית, בכדי שיהיה יתרון תחרותי לאיכות ולא לכמות. אני מאמין כי אסטרטגיה זו תשמור את ההשפעות השליליות בגדר של "הרע במיעוטו" ותתרום למדינה יותר מכל תחום אחר כי העובדות והנתונים מראים באופן ממשי את כוחה האמיתי ותרומתה של תעשיית התיירות היכולה להיות מנוף כלכלי אדיר למדינות מתפתחות, אם רק לומדים מטעויות העבר ומפתחים תיירות מתוכננת, מבוקרת, רכה לסביבה לחברה ולתרבות.

לסיום אני קורא למחקרים נוספים בעתיד, היוכלו לסייע בצמצום מגרעותיה של תעשיית התיירות בעולם ולמחקר בשאלה מה הדרך בנכונה לפיתוח תיירות?
לסיום אני קורא למחקרים נוספים בעתיד, היוכלו לסייע בצמצום מגרעותיה של תעשיית התיירות בעולם ולמחקר בשאלה מה הדרך בנכונה לפיתוח תיירות.

מאפייני המדינות המתפתחות בעולם

עולם מתפתח- 80% מכלל אוכלוסיית העולם, מדינות עולם שלישי . עולם מפותח- 20% מכלל אוכלוסיית העולם.
ישנם הבדלים חזקים ומובהקים בין שני העולמות, אף על פי שהעולם המפותח מהווה מיעוט מכלל אוכלוסיית העולם הוא הכובש, המשגשג והמצליח. ישנם הבדלים רבים בין העולם המתפתח לעולם המפותח בתחומים העיקריים של- תחום חברתי, יישובי, דמוגראפי וכלכלי. כאשר באים לנתח את המאפיינים יש להתייחס למספר מאפיינים ולא רק לאחד בגלל שלא כל המאפיינים תקפים לכל המדינות המתפתחות . כלומר יש להתייחס לכל מקרה תוך הבנת המרכיבים הפיזיים והאנושיים של המדינה. במדינות מתפתחות יש הבדלים בין האזורים השונים , בין הגלעין לשוליים .

קולוניאליזם:
מקור השם "קולוניה" בא מרומא העתיקה והוא מתייחס ליישוב אזרחים רומיים בשטחי האימפריה הרומית בכדי להבטיח שליטה טובה יותר בשטים אלו.
ובעולם המודרני קולוניאליזם הינה שיטה פוליטית וע"פ אותה שיטה, שולטים גורמים מסוימים
( ארצות חזקות של העולם המפותח בד"כ), על שטח או משאבים כלכליים באזורים שמעבר לשטחם (השטח הוא בד"כ שטחם של עמים לא מפותחים בעלי תרבויות שונות ועתיקות מעבר לים) ולנצלם מבחינה כלכלית פוליטית או צבאית. לפעמים המעצמות הקולוניאליות הכניסו בעמים הנכבשים את התרבויות המודרניות שלהן ואת הנצרות, וכך גם ניסו לקדמם מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. שיטה פוליטית זאת נולדה בסוף המאה ה15, עם גילוי אמריקה ע"י קולומבוס, וכך התחילו ההשתלטויות על שטחים חדשים שנתגלו בכל רחבי העולם, ועם הגילויים באה גם השליטה והניצול של שטחים אלו מבחינה כלכלית.

מאפיינים כלכליים:
# תל"ג לנפש נמוך מאוד, לעיתים נמוך מ 500$ לנפש לשנה.
# רמת שירותים ירודה מאוד, בבריאות, בחינוך ועוד...
# ארצות מתפתחות תלויות בצורה משמעותית בסיוען של הארצות המפותחות והבנק העולמי IMF בגלל הון לאומי מוגבל. מדינות מתפתחות מחפשות שוקי הון כספיים עולמיים ,ידם על התחתונה ורבות מהן אינן מצליחות לגייס את ההון הדרוש לפיתוח .הבנק העולמי הוא מקור חשוב לגיוס הון , בריבית נמוכה, אולם נטל החזרת החוב כבד על המדינות . השימוש בהון בינלאומי מטיל הגבלות חמורות על חופש הפעולה של מדינות אלה.
# תשתיות מצומצמות כמו תחבורה, תקשורת ותחנות כוח.
# שיעור גבוה של מועסקים בסקטור הראשוני - חקלאות, ובעיקר בחקלאות מסורתית ולא מפותחת, מדינה אגרארית-מעל 60% מתפרנסים מחקלאות, בנוסף קיים מחסור באנשי מקצוע אקדמאים, ומשכילים - אבטלה רבה, גם גלויה וגם סמויה.
דוגמא- בנפאל החקלאות היא מקור העיקרי להכנסה ותעסוקה, אחראית ליותר מ- 80% מהתעסוקה. – נכון לשנת 2003.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
# ניאו קולוניאליזם- שליטה עקיפה של מעצמה או חברה מסחרית על מדינה עצמאית. יוצר תלות פיננסית מסחרית בחברות, וזאת תוך כדי ניצול כוח העבודה הזול ואוצרות הטבע –כדי ליצור רווחים מקסימאליים לטובת החברות. לדוגמא- תעשיית ההרכבה.
# מבנה היצוא-יבוא- מוצרי צריכה , יצוא חומרי גלם או מוצרים מוגמרים.
בארצות מתפתחות הכלכלה היא קיומית ולא כלכלה של מותרות.

מאפיינים דמוגרפים:
# הגירה פנימית - מן הכפרים במדינה המתפתחת אל הערים באותה מדינה.
# הגירה חיצונית- מן הארצות המתפתחות לארצות העולם הראשון המפותחות.
# תוחלת החיים בארצות אלו נמוכה בצורה משמעותית מתוחלת החיים בארצות המפותחות.
# ריבוי טבעי גבוה מאוד, בפעמים רבות - כתוצאה מעידוד של הדת במדינה להרבות בילדים ע"פ עקרונות הדת וע"פ חשיבות הדת במדינה.
# כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה, אוכ' הילדים מהווה לפעמים עד 50% מכלל אוכ' המדינה המתפתחת.
# אוכ' הקשישים מצומצמת בצורה משמעותית בארצות המתפתחות כתוצאה משירותים לקויים, כמו שירותי רפואה שהכרחיים לאוכ' זאת.
# מספר אוכ' הבוגרים מצומצמת בארצות המתפתחות - מה שמביא לפחות כוח עבודה ויותר אוכ' של תלויים כמו ילדים וזקנים.
תמותה גבוהה, עקב מחסור בשירותים רפואיים.

מאפיינים חברתיים:
# הקיטוב החברתי הוא מאפיין בולט ומשמעותי מאוד במדינות מתפתחות, קיטוב זה קורה בין מעמדות על רקע דתי , אתני או כלכלי.
# שכבת האליטה האקדמאית, כלומר השכבה הגבוה המשכילה בחברה והעשירה, מצומצמת בארצות מתפתחות.
# מספר האנאלפביתים במדינות מתפתחות גבוה מאוד, ולפעמים מהווה את רוב האוכ'.
לדוגמא- "בנפאל 74% אנאלפביתים".
# האחיזה של הדת במדינות המתפתחות חזקה ומשמעותית, והיא גורמת לריבוי טבעי גבוה ע"פ עקרונות הדת.

.מאפיינים יישובים:
# תופעה של התפוצצות אוכלוסין בערי המטרופולין הגדולות שאינן יכולות לעמוד בגידול הדמוגראפי המואץ.
# יחסיי גלעין שוליים קוטביים במדינה המתפתחת (בין הכפרים לערים המטרופולינים).
# התפתחות עיר ראשה, כלומר העיר הכי גדולה במדינה, שגדולה מסגניתה ביותר מפי 2 ושמאפיינת אך ורק את המדינות המתפתחות, לעומת מדרג עירוני במדינות מפותחות.
"בדרך כלל עיר ראשה ממזגת בתוכה הן את תפקידי המסחר הקשורים לרוב הנמלים והן את תפקידי עיר הבירה ... תפקידים משולבים אלה בעיר אחת אופייניים ביותר למדינות קטנות בעלות כלכלה בלתי מגוונת, בייחוד באפריקה ובאיים הקריביים- מקומות שבהם התמיד הקולוניאליזם".
# הגירה מואצת מהמרחב הכפרי למרחב העירוני ( מרוב שהעיור מואץ, הרשויות והתשתיות לא עומדות במספר התושבים בעיר, ונוצרים אזורים מקופחים וחסרי תשתיות ושירותים).
# כתוצאה מהסעיף הקודם - נוצרות שכונות "סלאמס", כלומר שכונות עוני, בד"כ פרברי עוני, שסובלות מבעיות חברתיות וכלכליות קשות.
# מדרג עירוני, חסר, או לקוי (תוצאה של היווצרות עיר ראשה, או מיקום ערים לא נכון, ע"פ הגישה הדטרמיניסטית).
# בערים - לא קיים מרכז עסקים ראשי (מע"ר), ובנייני הממשלה והמוסדות הדתיים והשלטוניים מהווים את המרכז העירוני.
# בערים - קיימת עדות של העבר הקולוניאלי - ההיסטורי של העיר.
# בערים - המעמד העליון גר במרכז העיר והמעמד הנמוך גר בפרברים.
# הנגישות במדינה לקויה מאוד, עקב מחסור בדרכי תחבורה ותשתיות.

תיירות וסביבה, תיירות בת קיימא!


" ראי אדמה כי היינו בזבזניים עד מאוד" הוא הפתיח בשירו של טשרניחובסקי המתאר בצורה נוגעת ללב את מרבית הפיתוח האנושי בעולם. קל לנו מאוד להזדהות עם הנזקים כאשר מדובר באזורים תעשייתיים עשנים ומזהמים, נוח להזדהות עם הבזבוז שבכריתת יערות, קשה יותר להבחין בבזבוז המשווע כאשר מדובר באתרי תיירות יפיפים שנבנים באתרי טבע ראשוניים במטרה להנעים לנו את עודף הזמן ההולך וגדל בעולמנו המתועש.

מהי תעשיית התיירות?
"תעשיית התיירות הינה אוסף הפרטים, הפירמות והחברות, הארגונים והממשלות העוסקים באספקת צרכיו של התייר" "תעשיית התיירות העולמית נחשבת לענק הכלכלי של המאה ה-21 המהווה אחד מתעשיית הייצוא המרכזיות במרבית המדינות, התורמת באופן ישיר ועקיף לכלכלות העולם ולכלכלות הלאומיות יותר מ-10% מהתוצר, מהשקעות ההון והמיסוי. השפעת הענף ניכרת במדינות רבות כמקור ליצירת תעסוקה , לשיפור התשתיות המקומיות לעידוד ופיתוח תעשיות נלוות אחרות.למרות זאת , תעשיית התיירות היא אחת מהתעשיות הרגישות ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר שהיא מונעת מכח עקרון הביקוש." (רשתי, 2001)

תעשיית שירותים זו אחראית תעשיית התיירות לכ- 12% מהתל"ג העולמי, תעשיית התיירות נסמכת על משאבים טבעיים והיא מונעת בעיקר מאינטרס כלכלי, אך גם חברתי היא תורמת לשלום, לערוב וקירוב תרבויות. תעשיית התיירות העולמית עם הכניסה למילניום השלישי מצביעה על שינוים בהרגלי הנסיעה והעדפות היעדים. מנתוני ארגון התיירות העולמי – WTO בשנת 2000 היו כ- 700 מיליון תיירים בעולם שהוציאו יותר מ- 478 מיליארד דולר. עד שנת 2010 על פי התחזיות מספר התיירים הולך להכפיל את עצמו ולהגיע למספר עצום של כ- 1.5 מיליארד תיירים בשנה.

 "דו"ח בורנטלנד (World commission on Environment and Development, 1987) מגדיר בר קיימא כ: "פיתוח הממלא את צרכי הדור הנוכחי מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים למלא אף הם אחר צרכיהם". הראשון שעמד על הקשר בין תיירות לסביבה היה קריפנדורף שבשנת 1975 כתב ספר בשם "זוללי הנוף" ועורר את דעת הקהל במרכז אירופה לנזק הסביבתי הגדול שנגרם כתוצאה מהתפתחות בלתי מרוסנת של התיירות. יונגקה (1980) מבחין בין תיירות "רכה" לתיירות "קשה". תיירות "רכה" – תיירות ידידותית לסביבה ומתחשבת בה. תיירות "קשה" – תיירות לא מרוסנת, פותחה ללא פיקוח, פגיעתה בסביבה רעה ולעיתים אינה ניתן לתיקון. במונח "תיירות בת קיימא" החלו להשתמש מסוף שנות ה-80, למרות זאת המונח "תיירות ירוקה" (green tourism) היה נפוץ יותר באותה תקופה. המונח תיירות ירוקה משקף את העניין בנושאים סביבתיים. תיירות ירוקה הייתה מבוססת על צמצום הנזק הסביבתי מתיירות ומיקסום היתרונות הסביבתיים מהתיירות. החל משנות ה-90 המוקדמות המונח "תיירות בת קיימא" נהיה נפוץ יותר. ב- 1987 הוכנס לשימוש המושג "פיתוח בר-קיימא" ע"י הועדה העולמית לתכנון הסביבה שעיקרו: כי על הפיתוח להיות מתון ומבוקר המוותר במודע על ניצול מלא של פוטנציאל המשאבים למען יעדים ארוכי טווח.

1992 – ועידת האו"ם לענייני סביבה ופיתוח עסקה גם בנושא "תיירות בת קיימא". העיסוק בנושא בה כתוצאה מכך שתנועת התיירות הפכה לתיירות המונית המתרכזת בעונות בוערות דבר שיצר לחץ על הסביבה והביא לפתרונות שפגעו בסביבה,
לדוגמא: בעיית האכסון נפתרה ע"י הקמת חניונים – זוהי עיר של קרונות מגורים נגררים המחוברים לרשת חשמל ומים, ניתן להשיג גם מצרכים פשוטים, מסעדות ומקומות בידור, לאחר העונה – האזור מתרוקן. כנ"ל מרינות. בחופי הרחצה צפיפות ופעילות בעונת הקיץ הוקמו בתי מלון ענקיים. באזורי ההרים – עם התפתחות התחבורה התפתח בהם ישוב דליל ומפוזר של פנסיונים ובתי נופש קטנים. ספורט הסקי – גרם לכריתת יערות לצורך בנית מסלולי גלישה, הקמת רכבלים. התוצאה השחתת הנוף הטבעי. ארצות מרכז אירופה התעוררו הראשונות לבעיה. לדברי כרמית פינץ-קדמי, אחראית התכנון במשרד התיירות, מכיוון שתחום התיירות מאגד מרכיבים שונים מכל תחומי החיים - הוא חייב לאמץ את כללי הפיתוח הבר-קיימא.

כאמור "תיירות בת קיימא" זאת אסטרטגיה בתכנון ומדיניות של תיירות שמטרתה – לשמור על משאבי התיירות לדורות הבאים. תוך טיפול בשלושה מימדים:
1. כלכלה – הבטחת רווח כלכלי לעסקי התיירות לאורך שנים, בעזרת תכנון, ובקרה, שיווק נכון, ייחודיות, מקוריות ופיתוח מוצרים חדשים.
2. המימד הסביבתי- "התיירות עושה שימוש במגוון של משאבים טבעיים ובמצבים רבים מוצר הליבה של יעד הוא משאב טבעי כזה או אחר. יחד עם זאת , כמו שתיירות יכולה לספק כלכלה רציונאלית להגנה על אותם משאבים, היא יכולה להוות איום להישרדותם."יצירת תיירות שתמזער את הנזקים הסביבתיים ע"י: חסכון באנרגיה, מיחזור תוך שימוש בטכנולוגיה – מימד זה יוצר חיסכון כלכלי בטווח הארוך.
3. המימד החברתי- החברה חייבת להיות מעורבת בפיתוח ובעסקי התיירות וכך תרוויח לדורות, תקרב בין תרבויות ותתרום לשלום. רצוי לפתח תיירות במימדים קטנים ולא תיירות המונית, בכדי שיהיה יתרון תחרותי לאיכות ולא לכמות. הקונספט המרכזי של תיירות בת קיימא זהו הרעיון של "כושר נשיאה" (carrying capacity) כושר הנשיאה של יעד, אתר או מחוז מתייחס ליכולת לספוג תיירים מבלי לגרום להידרדרותו. כלומר: קיבולת קשורה ליחסי הגומלין בין התייר למשאבי התיירות.הגדרת כושר נשיאה: כמספר מקסימאלי של אנשים היכולים לעשות שימוש ביעד/ אתר מבלי לגרום לשינוי בלתי קביל בסביבה הפיזית ומבלי לגרום לירידה באיכות החוויה של המבקר.כושר נשיאה נשמר על ידי שמירה על כללים:




א. ברמה הפיסית:
1. רמה נאותה של צפיפות.
2. רמה שבה מערכות אקולוגיות נשמרות ללא נזק.
3. שימור של צמחיה ובעלי חיים.
4. רמה נאותה של זיהום אויר , רעש ומים.
5. ניקיון כללי.
6. אטרקטיביות הנוף כולל איכות ואופי העיצוב האדריכלי.
ב. ברמה הכלכלית:
1. רמה של תיירות אשר תספק רמה אופטימאלית של תועלות כלכליות.
2. רמה של תעסוקה בתיירות אשר תתאים לקהילה המקומית.
ג. ברמה החברתית – תרבותית:
1. רמה של פיתוח תיירותי אשר יכולה להיספג ללא גרימת נזק לאורח החיים והפעילות של הקהילה המקומית.
2. רמה של תיירות אשר תאפשר שימור של מונומנטים אומנותיים,תרבותיים, מנהגים, מסורת ואמונה ללא פגיעה בהם.

העקרונות המנחים לפיתוח בר קיימא של המועצה לנסיעות ותיירות, מתבססת על מסמך הצהרת ריו, לסביבה ופיתוח. ומשם לקוחים העקרונות "לפיתוח תיירות בת קיימא"- ע"פ (WTTC) המועצה לנסיעות ותיירות:
נסיעות ותיירות צריכים לעודד אורח חיים בריא ופרודוקטיבי, בהרמוניה עם הטבע.
 נסיעות ותיירות צריכים לתרום לשימור, הגנה ושיקום של המערכת האקולוגית על פני כדה"א.
 על נסיעות ותיירות להתבסס על פיתוח בר קיימא.
 אומות צריכות לפעול לקידום מערכת כלכלית פתוחה שבה מסחר בינלאומי ונסיעות ותיירות יוכלו לקחת חלק על בסיס בר קיימא.
נסיעות ותיירות, שלום, פיתוח וסביבה תלויים אחד בשני.
פרוטקציוניזם במסחר, נסיעות ותיירות צריך להישמר או להשתנות.
 הגנה על הסביבה צריכה להיות חלק אינטגראלי מתהליך פיתוח תיירות.
 נושא פיתוח התיירות צריך להתבצע במעורבות של אזרחים, כאשר הפתרונות צריכים להתבצע ברמה המקומית.
 על מדינות להודיע אחת לשנייה על אסונות טבע שיכולים לפגוע באזורי תיירות או בתיירות עצמה.
 נסיעות ותיירות צריכים ליצור תעסוקה לנשים ואוכלוסיה מקומית (ילידים) למשך הזמן הארוך ביותר שניתן.
על פיתוח תיירות להכיר ולתמוך בדתם, תרבותם ואינטרסים של הילידים.
 תעשיית התיירות מחויבת לכבד את החוקים הבינלאומיים לשמירה על איכות הסביבה.


פיתוח בר קיימא


" כי לא תחפוץ בהשחתת העולם "
(מתפילת הנעילה של יום כיפורים)
המושג פיתוח בר קיימא נולד בעקבות המשבר הסביבתי בו מצוי כדור הארץ בו אנו חיים. משבר זה הינו, במידה רבה תוצאה של "זלילה" לא שקולה של משאבי הטבע, צריכה העולה על קצב התחדשותם של משאבים אלו, אנו שואפים להעלות את רמת החיים שלנו היום, מבלי לבחון את ההשלכות לעתיד, צריכה לא שקולה זו נעשית על חשבון העתיד!פיתוח בר קיימא ,sustainable development -הינו פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, זהו פיתוח שיכול להתקיים לאורך זמן רב יותר כיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שהוא נשען עליהם.כלומר ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את מה שנוצל, באופן מאוזן.


המושג פיתוח בר קיימא מתייחס לשלושה מוקדים מרכזיים והם סביבה, חברה וכלכלה - בכל התחומים מסמל הפיתוח בר קיימא אורח חיים ומהות שיכולים להתקיים לאורך זמן מבלי לקרוס, תוך השארת מרחב בחירה רחב ככל שניתן לדורות הבאים, כך ניתן להתייחס לכלכלה ברת קיימא (בתוכה תיירות), לבריאות ברת קיימא, לחברה ברת קיימא, לחינוך בר קיימא וכו'...

קיימת הסכמה שאוכלוסיית העולם תמשיך לגדול ויחד אתה יגדלו גם צרכיה. כיצד ניתן יהיה לשלב בין פיתוח לבין הבטחת עתידם של הדורות הבאים?קיימוּת (Sustainability) זה המונח שבו משתמשים לתיאור פיתוח שעונה על הצרכים של ההווה, מבלי לסכן את היכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. פיתוח בר קיימא הוא מונח המתאים לכל היבט של חיים בצורה בת קיימא. למעשה, הסיבה העיקרית להידרדרות של הסביבה היא שיותר מדי אנשים משתמשים ביותר מדי משאבים ובטכנולוגיות שאינן בנות קיימא, ויוצרים יותר מדי פסולת. קיימוּת תשתפר על ידי אוכלוסייה קטנה יותר, צמצום של הצריכה ושימוש בטכנולוגיות "ירוקות" כמו מחזור ושימוש באנרגיות שמש או רוח.


את הרעיון של חשיבה על הדורות הבאים ניתן להבין אם רק נבדוק מה טווח הזמן של ההשפעות הסביבתיות של כל אחד מאיתנו. אנו יכולים לדבר על סוגים שונים של השפעות: השפעות שליליות כגון השלכת פסולת והשפעות חיוביות כגון נטיעת עץ או הגנה על בעלי חיים. פעולות שאנו מבצעים היום משפיעות גם על הדורות הבאים, לטוב ולרע:

  • פחית שימורים אשר מושלכת כיום לאשפה, תישאר איתנו למשך כ 100 שנה.

  • עץ זית אותו אנו נוטעים כיום, יהיה חלק מהנוף ממנו יהנו נכדינו ובניהם.

  • חלק מפעולות הפיתוח של בני האדם משאירות את השפעתן לטווחים ארוכים מאוד, למשל סלילת כביש.
למרות ההשפעות ארוכות הטווח של פעולותינו, טווחי הזמן של קבלת ההחלטות הן קצרים. תקופות השלטון של ממשלה או רשות מקומית (ראש עיר) עומדות על ארבע וחמש שנים.