אין ספק ישנה חשיבות רבה להמשך הפיתוח והתיעוש בעולם, בכל תחומי החיים: בנייה , חקלאות , תעשיה , תשתיות ותיירות , אך בד בבד לפיתוח יש לשים לב כי כיום צריכת משאבי הטבע עולה על קצב התחדשותם דבר שעלול לגרום למחסור במשאבים לדורות הבאים .
אין היום מקום על פני כדה"א שאינו מושפע בצורה זו או אחרת מהידרדרותה המואצת של הסביבה. העולם שרוי במשבר. המשבר המדובר אינו משבר פוליטי או מדיני, הוא אינו קשור לקרן המטבע, לשלום במזרח התיכון, איסלם קיצוני או למלחמת דתות. המשבר הוא בעולם שמקיף אותנו ומשפיע עלינו ברמה המקומית יותר מכל משבר אחר גם אם לכאורה אנו חיים באיכות חיים טובה.
לא צריך לחפש רחוק, צריך רק להביט מסביב: תופעות טבע אלימות מתרחשות סביבנו מדי יום. העולם ותושביו סובלים מגלי חום קיצוניים, מהצפות ערים, מזיהומי קרקע, מזיהומי אוויר, ממחסור במי שתייה, מהתפרצויות מחלות חדשות, מעוני ורעב בקרב בני אדם ומהיעלמות בעלי חיים וצמחים. צמיחת הערים בעיקר בעקבות המהפכה התעשיתית במאה ה- 18 והעלייה במספר התושבים הביאה להגירה מהכפר לעיר במטרה למצוא תעסוקה ופרנסה מה שגרם לזיהום סביבתי , זיהום אויר , עלייה בצריכת האנגיה , שימוש בפחם , צפיפות , זיהום מים ועוד.
ב- 1950 מנתה אוכלוסיית העולם 2.5 מיליארד בני אדם. בתוך שני דורות, הכפילה את עצמה האוכלוסייה והיום חיים בעולם למעלה מ- 6 מיליארד אנשים. אחת הבעיות העיקריות של כדור הארץ היא הגידול הרב באוכלוסייה. "התחזית היא שעד שנת 2050 אוכלוסיית העולם תגיע ל- 9.3 מיליארד. אך גידול האוכלוסייה איננו שווה בכל חלקי העולם - במדינות העניות בעולם האוכלוסייה גדלה בשיעור גדול וצופים ש-97% מהגידול באוכלוסיית העולם בחמישים השנים הקרובות יהיה דווקא במדינות המתפתחות העניות. במדינות המפותחות המגמה היא הפוכה וגידול האוכלוסייה בהן מתון הרבה יותר. ישנם מדינות מפותחות שבהן שיעור הגידול הוא אף שלילי, כלומר האוכלוסייה מצטמצמת" בשנות ה-60 וה- 70 חשבו שגידול האוכלוסייה ייפסק כתוצאה מרעב שימית מיליונים, אבל התקדמותה של הטכנולוגיה מנעה אפשרות זו. יש אמנם רעב בעולם, אך מקורו אינו בחוסר מזון.(בניגוד לתאוריית מלטוס) כדה"א עדיין מסוגל לכלכל את אוכלוסיית העולם ורמת החיים עלתה גם בעולם המערבי וגם בארצות מתפתחות. יחד עם הדרישה והעלייה ברמת החיים עולה רמת הצריכה בעולם המפותח והמתפתח. הייצור התעשייתי העולמי, במחצית השנייה של המאה ה-20, היה גדול בהרבה מכל מה שיצרה האנושות לאורך ההיסטוריה עד 1950. מצב זה, רבים רואים בו הצלחה ורבים אחרים רואים בו את שורש הבעיה. למרות פריחת האינטרנט והפעילויות הוירטואליות, בני האדם עדיין יצורים ביולוגים התלויים בסביבה למחייתם. בדורות האחרונים הגיע היקף הפעילות האנושית לממדים שמשפיעים על מערכות אקולוגיות.
האדם ובייחוד אזרחי המדינות המפותחות, שינו בתוך כמה דורות את הרכב האטמוספירה של כדה"א. לפעילות האנושית השפעה מכרעת על חיינו בהווה ובעתיד. התעלמות מהמצב רק תחמיר אותו ותגרום לפחות שטחים פתוחים, פחות מים נקיים ופחות אוויר נקי, פחות טבע, פחות בריאות ופחות איכות חיים.
ישנם סימנים ברורים וגוברים לקיומו ועומקו של משבר סביבתי בעולמנו, ישנו קשר הדוק בין קשר בין זיהום מקורות מים למחלות בבני אדם, זיהומי אוויר כבדים במספר ערים מרכזיות בעולם: אנשים (בעיקר זקנים, תינוקות וחולים במחלות בדרכי הנשימה) מתים כתוצאה מכך בכול יום, מאבקים פוליטיים על משאבי טבע (נפט לדוגמא) גוברים עם ההבנה כי הנם מוגבלים, שימוש בנשק גרעיני (הירושימה ונגאסקי) ניסויים בנשק גרעיני והשלכותיהם, זיהום קשה של רוב הנהרות בעולם (בעיקר מתעשייה ושפכים) והשלכתם על האוכלוסייה ובריאותה כמו גם על אקוסיסטמות טבעיות שלמות, חוצות גבולות ומדינות.
גידול האוכלוסייה הינה,תוצאה של הישגי המדע, התפתחות הרפואה, שיפור בהיגיינה ושיפור והרחבת החינוך. על בסיס מקפצה גדולה זו בבסיס מספר בני האדם, האוכלוסייה האנושית ממשיכה לגדול, גם כאשר קצב הילודה יורד או נמצא במגמה שלילית.
מאפייני האוכלוסייה המודרנית- "סגנון חיים" (life style) מודרני , קפיטךסטי, צרכני,המשפיע מיידית ולטווח ארוך על תופעות נוספות כגון זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע, פסולת, תופעת ההתחממות, "זלילת" שטחים פתוחים, פגיעה באקוסיסטמות ובמגוון הביולוגי . ההשפעה השלילית על הסביבה לא באה לידי ביטוי רק בכמות אלא גם ב"איכות" : הפליטות לאוויר יותר מסוכנות, הפסולת יותר רעילה וכד'.
תהליכי שינוי תודעתיים, המשבר הסביבתי אינו רק משבר רוחני מוסרי אלא מאיים על עצם הקיום האנושי- בעיקר בתחום בריאות הציבור. משאבי הטבע הולכים והופכים לנדירים. צל כבד מוטל על יכולות המערכות הטבעיות להמשיך ולספק שירותים תומכי חיים למערכת. האם הטכנולוגיה תציל את האנושות (טופלר?)- אופטימיזם טכנולוגי? מדעי הסביבה בשירות האנושות? ניהול משאבים בשירות האנושות? או: האם יש לשנות בבסיס את ערכי החברה האנושית ואת סגנון החיים שלה, מחברה צרכנית ללא גבולות לחברה המושתת על עקרונות סביבתיים? זירת ההתמודדות של שינוי חברתי כולל: הפוליטיקה המפלגתית. תופעה חדשה: המפלגות הירוקות.
עליית הפוליטיקה החדשה, מאז שנות ה- 60’ מתאפיינת החברה המערבית בדפוסים חדשים בפוליטיקה. פוליטיקה חדשה זו מתאפיינת בנושאים החדשים שעולים בה. איכות הסביבה הנו אחד מנושאים אלו, בשורה אחת עם שאלת זכויות אדם, תנועת השלום, נשים, צומח “המעמד החדש” שזיהויו העיקרי הוא עם ההשכלה וההבנה הגדולה יותר של הפוליטיקה.נושא מרכזי בשיח האקולוגי- חברתי: שאלת הצמיחה הכלכלית. הדעה הרווחת היא שצמיחה כלכלית הנה חיובית וחיונית. רק לאחרונה הצליחה להצטרף לשיח הטענה של התנועה האקולוגית כי צמיחה כלכלית לא תמיד מצדיקה את הפגיעה בסביבה כמו גם את הפערים בין עשירים לעניים.
כתבות נוספות:
תיירות בת קיימא, תיירות אחרתפיתוח בר קיימא
